טיפים

(Phenazopyridine (Sedural תרופה המשמשת להקלה על סימפטומים של דיסאוריה (כאב, צריבה, דחיפות ותכיפות במתן שתן), המופיעים במצבים כמו זיהום בדרכי השתן, טראומה, ניתוח, אנדוסקופיה או הכנסת קטטר המינון המקובל: 200 מ"ג 3 פעמים ביום, לפי הצורך אין צורך ליטול את התכשיר כאשר אין סימנים של דיסאוריה כאשר התרופה ניתנת בשילוב אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום בדרכי השתן, משך הטיפול המומלץ ב-Phenazopyridine הוא יומיים בלבד התרופה לא יעילה בטיפול בזיהום ואינה משפרת יעילות של טיפול אנטיביוטי.
צום מחזורי בעכברים עוזר למטבוליזם ושורף שומן. חוקרים מצאו שצום מחזורי משרה תגובה חיסונית בתאי השומן. נעשים שינויים במסלולי גנים המעורבים במערכת החיסון ובתגובת הגוף לדלקת. תאי מיקרופגים נוגדי דלקת מעוררים וגורמים לתא שומן לשרוף שומן שנאגר או ליפידים על ידי ייצור חום.
לפי נתונים שהוצגו בפגישה המדעית השנתית של NAASO, האגודה להשמנת-יתר, מנה נמוכה של orlistat (60mg) בשילוב עם דיאטה מופחתת קלוריות, הובילה להורדת משקל ולהפחתת LDL בכ- 38% מבין 576 המשתתפים במחקר, בהשוואה ל-11% מהמשתפים שקיבלו פלצבו ודיאטה מופחתת קלוריות. האפקט של אורליסטט במינון נמוך על הפחתת LDL-כולסטרול אינו תלוי באיבוד משקל.

מאמרים שיווקיים

"תוקד", תרופה לטיפול בסרטן הערמונית מבית מכון ויצמן למדע, אושרה לשיווק באירופה
הטיפול שאושר לשימוש ב-31 מדינות באירופה, זמין כיום כבר בגרמניה ובאיטליה ובנוסף בישראל ובמקסיקו.
הרשות האירופית לתרופות (EMA) אישרה לחברת "סטבה ביוטק" (Steba) לשווק את התרופה "תוקד" (Tookad) לטיפול בחולי סרטן הערמונית בשלבים מוקדמים. התרופה פותחה על בסיס מחקרים של מדעני מכון ויצמן למדע. בעקבות האישור הרגולטורי, נערכים כיום טיפולים בתרופה במרכזים רפואיים מובילים בגרמניה ובאיטליה ובקרוב יהיה הטיפול זמין ב-31 מדינות באירופה. הטיפול מאושר כיום גם בישראל ובמקסיקו ומצוי תחת בחינה של רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA).
בכל שנה מתגלה סרטן הערמונית בקרב כ-365,000 גברים באירופה, וכ-77,000 מתים מהמחלה. עד 35% מהחולים מוגדרים כחולים ב"סיכון נמוך" או כאלה שנמצאים בשלבים מוקדמים של המחלה. סיכויי החלמה של חולים אלה טובים בהרבה מאשר חולים הנמצאים בשלב מתקדם של המחלה שבו כבר הופיעו בגוף גרורות סרטניות. למרות סיכויי ההחלמה הטובים, חולים אלה נאלצים להתמודד עם בחירה קשה: האם להסיר את הערמונית בשלמותה, הליך שעלול לחשוף אותם לבעיות בתפקוד המיני ובהפרעות במתן שתן, או להיות במעקב פעיל בלבד, תוך סיכון שהמחלה תחמיר.
טיפול פוטו-דינמי מוכוון כלי דם (VTP) ב"תוקד" מציע פתרון חדש הכולל טיפול פולשני מינימלי. במסגרת הטיפול מסירים רק את האונה עם הרקמה הסרטנית תוך שמירה על שלמות ותיפקוד הרקמה הבריאה שמסביב ושמירה על איכות חיים נאותה של המטופל. הבטיחות והיעילות של טיפול ממוקד זה הודגמו בניסוי אקראי מבוקר ב-413 מטופלים ב-10 מדינות שתוצאותיו התפרסמו בכתב-העת המדעי The Lancet Oncology. הטיפול מצמצם את התקדמות הסרטן ואת הצורך בטיפול רדיקלי יותר, וכתוצאה מכך, מוביל לשימור תפקודי זקפה ושתן ברובם המכריע של החולים שטופלו.
הטיפול הפוטודינמי מוכוון כלי דם הומצא על-ידי פרופ' אביגדור שרץ, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, ופרופ' יורם סלומון (2017-1941), מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון. הטיפול עבר התאמה לשימוש קליני באמצעות שיתוף פעולה נרחב עם "סטבה ביוטק", אשר לקחה על עצמה את הפיתוח הקליני ועברה בהצלחה ניסויים קליניים שלב 3.

"תוקד" היא נגזרת של מולקולת כלורופיל המצויה בחיידקים ימיים המבצעים פוטוסינתזה (בקטריוכלורופיל). כאשר היא מוחדרת בעירוי לווריד, התרופה יוצרת קומפלקס עם החלבון אלבומין המצוי בסרום הדם, והיא נשארת במחזור הדם למשך שעות ספורות עד שהיא מפונה מהגוף. טרם חשיפתה לאור, התרופה אינה פעילה; הקרנתה בלייזר תפעיל אותה, ותגרום לה להגיב עם החמצן שבדם ליצירת רדיקלים של חמצן וחנקן חמצני. נוכחות הרדיקלים מעוררת שרשרת תהליכים המובילה לחסימה של כלי הדם של הגידול ולהרס תאיו, ובתוך כמה שעות – למיגור הגידול. התוצאה: טיפול יעיל ביותר עם תופעות לוואי מצומצמות, ללא סוגיות ארוכות-טווח הקשורות ברעילות התרופה עצמה או ביכולת לבחור בהמשך דרכי טיפול אחרות.

החשיפה לאור מתבצעת באמצעות סיבים אופטיים דקים המחוברים להתקן לייזר, אשר מוחדרים לרקמת הערמונית בסיוע שיטות דימות מדויקות. במתווה הטיפולי המאושר כיום, אפשר לבצע את הפרוצדורה כולה בהליך אשפוז-יום הנמשך כ-90 דקות. המטופלים משתחררים כמה שעות עד יום לאחר הטיפול, ויכולים לחזור לפעילות רגילה בתוך כמה ימים, ללא תופעות לוואי או עם תופעות לוואי קלות בלבד, שאינן בנות השוואה עם תופעות הלוואי שמתעוררות לאחר הסרת הערמונית בניתוח או בהקרנות. טכנולוגיה חדשנית זו מאפשרת לטפל, תוך פולשנות מזערית, בחולים שאובחנו עם סרטן הערמונית בשלב מוקדם.



בשנים האחרונות, ערכה חברת "סטבה ביוטק" ניסויים קליניים נרחבים ומוצלחים בטיפול בסרטן הערמונית בבתי חולים מובילים באירופה ובאמריקה הלטינית וכן בארצות הברית במרכז הרפואי סלואן-קטרינג בניו יורק. מאות גברים נרפאו הודות לטיפול או זכו בשליטה טובה יותר על התקדמות המחלה, תוך דחיית הצורך בטיפולים רדיקליים, על השפעותיהם השליליות על תפקודי זקפה ושתן.

חברת "ידע", זרוע היישומים של מכון ויצמן למדע, העניקה רישיון גלובלי ובלעדי לטכנולוגיה ל"סטבה ביוטק" המייצרת ומשווקת את "תוקד". החברות "ידע" ו"סטבה ביוטק" שיתפו פעולה בפיתוח הטיפול במשך יותר מ-20 שנה, וממשיכות לשתף פעולה גם כיום בבחינת יישומים נוספים לתרופה.


לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il
למכון וויצמן - מקור הפירסום 

 

‎SUPHERB‎ ‎BIO‎ ‎12‎ ‎LR‎ ‎BDZ
ביו LR 12 סופהרב פרוביוטיקה המכילה למעלה מ-12 מיליארד חיידקים פרוביוטיים פעילים יחד עם החיידק הייחוד.

ביו 25 הינה פורמולה פרוביוטית המשקפת את המיטב, המגוון והעוצמה שיש לתחום הפרוביוטיקה להציע! מכילה מגוון של 11 זני חיידקים פטנטים ואיכותיים במינון מוגבר של 25 מיליארד חיידקים בכמוסה אחת!
זני החיידקים בפורמולה נחקרו במחקרים קליניים ונמצאו אפקטיביים לטיפול בבעיות שכיחות במערכת העיכול כגון עצירות, גזים, נפיחות(3-1), הקלה בתסמיני IBS מעי רגיז (5-4), הפחתה בתסמינים של שלשול כרוני (6), חיזוק מערכת החיסון (8-7) וסיוע בשלל מצבים בריאותיים נוספים. 

החיידקים הפרוביוטיים בביו 25 עוברים תהליך ייחודי של ציפוי כפול המורכב מחלבון וסיבים תזונתיים. 
הציפוי הפנימי מקנה להם עמידות בפני החומציות הגבוהה של הקיבה המבטיח את הישרדותם והשתרשותם במעי, הציפוי החיצוני מגן על החיידקים מפני לחות וחום ומבטיח יציבות וחיי מדף ארוכים יותר.

 
L-ארגינין מעלה רמות GLP-1 ופפטיד YY בדם לאחר ארוחות לראשונה נבדקו השפעותיו של L-ארגינין פומי על בני אדם, נמצא כי כאשר משולב עם ארוחה מעלה משמעותית את רמות ה-GLP-1 ופפטיד YY בדם. מה שיכול לגרום לדיכוי התיאבון ותחושת שובע.
תחושת השובע הנוצרת מצריכת חלבונים, בהשוואה ליסודות מזון אחרים, נחקרה כבר בעבר בפירוט רב. על פי הדעה המדעית הרווחת, השפעה זו מתווכת בחלקה על ידי שחרור הורמונים מהקיבה. בעבר הוכח כי L-ארגינין פומי יכול לגרום להפרשת GLP-1י(Glucagon like peptide-1), הן בתנאי מעבדה והן במכרסמים חיים (In vitro, In vivo). במחקר זה נבדקה ההשפעה של L-ארגינין פומי על הפרשת הורמוני הקיבה בבני אדם.
השערת המחקר נבדקה על ידי שני מחקרים שונים. המחקר הראשון העריך את הסבילות של L-ארגינין פומי בנבדקים בריאים. המחקר השני העריך את ההשפעה של L-ארגינין פומי על הפרשת הורמוני הקיבה, לאחר אכילת ארוחה לפי בחירת המטופל (ad libitum). במסגרת מחקר רנדומלי בשיטת הסמיות הכפולה קיבלו המטופלים L-ארגינין או גליצין (ששימשה כחומצת אמינו לביקורת), או מנשא התרופה כביקורת (Vehicle control).
תוצאות המחקר הראו, כי במינון של 17.1 מילימול L-ארגינין נסבלת בצורה טובה. בנוסף נצפה כי מינון זה מגרה את שחרורם של GLP-1 ופפטיד YY בפלזמה (P<0.05,יP<0.001; בהתאמה) לאחר ארוחה (לפי בחירת המטופל; ad libitum). יומני אכילה הראו מגמת ירידה בצריכת אנרגיה (קלוריות) ובמיוחד ירידה בצריכת שומנים, לאחר טיפול עם L-ארגינין.
מסקנת המחקר הייתה כי L-ארגינין בשילוב עם ארוחה יכול להעלות משמעותית את רמות ה-GLP-1 ופפטיד YY באדם בריא. נדרש מחקר נוסף על מנת להבין האם L-ארגינין יכול לשמש כמדכא תאבון ומפחית צריכת מזון.
מקור: 
Amin A. et al. (2018) Obesity. 26, 1721

 
Sedural - Phenazopyridine
(Phenazopyridine (Sedural
תרופה המשמשת להקלה על סימפטומים של דיסאוריה (כאב, צריבה, דחיפות ותכיפות במתן שתן), המופיעים במצבים כמו זיהום בדרכי השתן, טראומה, ניתוח, אנדוסקופיה או הכנסת קטטר
המינון המקובל: 200 מ"ג 3 פעמים ביום, לפי הצורך
אין צורך ליטול את התכשיר כאשר אין סימנים של דיסאוריה
כאשר התרופה ניתנת בשילוב אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום בדרכי השתן, משך הטיפול המומלץ ב-Phenazopyridine  הוא יומיים בלבד.
התרופה לא יעילה בטיפול בזיהום ואינה משפרת יעילות של טיפול אנטיביוטי.
 תופעות לוואי:
תופעות גסטרואינטסטינליות: כאב בטן, בחילה, הקאה ושלשול. כדי להקל עליהן, מומלץ ליטול את התרופה אחרי הארוחה.
התרופה שייכת למשפחת צבעי Azo, וצובעת את ההפרשות בצבע כתום-אדום: שתן, נזלת, דמעות וכו'. יש להזהיר את המטופל מהכתמה של בגדים ושל עדשות מגע רכות
צביעה של העור ולובן העין בצבע צהוב מעידה על הצטברות של התרופה, ומצריכה הפסקת הטיפול
בעור: פריחה, גרד, שינויים בציפורניים וצביעה של רקמות.
תופעות המטולוגיות: מתהמוגלובינמיה ואנמיה המוליטית, מופיעות בעיקר במינון-יתר ובאי-ספיקת כליות
פגיעה כלייתית אקוטית: נדיר
פגיעה כבדית מסוג Allergic hepatitis: נדיר.
תגובה אנאפילקטית: נדיר
שימוש בתרופה עלול לגרום לתשובה שגויה של סוכר ו-Vanillylmandelic acid בשתן.
  אין לתת את התרופה:
לחולים הרגישים לתרופה או לאחד ממרכיביה.
לחולים חסרי G6PD, מחשש להמוליזה.
לחולים עם אי-ספיקת כליות (GFR< 50 mL/min) בגלל ירידה בפינוי וחשש ממתהמוגלובינמיה ואנמיה המוליטית.
חולים עם דלקת כבד (Hepatitis)
 תכשירים משווקים:
T. Sedural 100mg
 

הכותבת מגר' הילה זוהר קונטנטה- רוקחת קלינית
אטופיק דרמטיטיס:
דלקת עור אטופית (Atopic Dermatitis) -  ״האסטמה של העור״ - הינה מחלת עור השכיחה בגיל הילדות. .  לרוב בשנה הראשונה לחיים  עד גיל 5 שנים. 
 התהליכים בגוף:
כישלון של העור כמגן בפני גורמים זרים חיצוניים. מתבטה ביובש של העור, הזעה מוגברת וגרד . העור חדיר יותר לגורמים אלרגנים ומזהמים. 
גורמים חיצוניים המחמירים אטופיק דרמטיטיס?
סטרס נפשי, מזג אוויר יבש וחם, מזהמים שונים הן חיידקים והן וירוסים, חומרים  כגון : חומרי ניקוי,קוסמטיקה , משמרים בקוסמטיקה , סבונים נוזליים ומוצקים המכילים SLS .........  
 הגרד יכול להגיע למצב בלתי נסבל, מפריע לתפקוד יומי , לשינה , ועוד . פריחה אופיינית  עלולה להופיע במחזוריות ובעוצמות שונות .  לעיתים  תהפוך לכרונית בדרגות  משתנות. הפריחה מורכבת מנגעים קטנים המתמזגים לרבדים אדומים ועליהם כמו  קשקשים ,והאזור מגורה ומגרד. 
 מיקום הפריחה משתנה בהתאם לגיל. בתינוקות היא תופיע לרוב על פני הלחיים, הקרקפת והצוואר, עם התפשטות לגוף ובעיקר למרפקים וברכיים. בילדים הפריחה תימצא  באזורי הקיפולים, כלומר צוואר, ברכיים ומרפקים, שורשי כפות הידיים והקרסוליים. במבוגרים האזורים המעורבים בעיקר הם הפנים והצוואר, בית חזה והגפיים.
 הטיפול באטופיק דרמטיטיס
 יש צורך להרחיק מהסביבה אלרגניים שאחראים במידה רבה להתפרצויות של המחלה ולקושי בשליטה במהלכה. שמירת ניקיון הגוף חשובה ביותר למניעת זיהומי עור.
 מומלץ להשתמש בקרם לחות המונע התייבשות של העור. כדאי למרוח קרם לחות מספר פעמים ביום וכך נמנע יובש וגרד. מתח מהווה גורם מחמיר ולכן עדיף לנסות ולהוריד מתחים עד כמה שאפשר.
 טיפול תרופתי :
משחות סטרואידליות משמשות לעיתים תכופות בטיפול באטופיק דרמטיטיס. יעילותם רבה ומוכחת . ניתן לשלבם בקרמי בסיס יחדיו ו/או בקרמים מונעי גרד ולהפחית תופעות לוואי של סטרואידים חיצוניים.
 משחות אנטיביוטיות במקרה של זיהום חיידקי משני בעור , המחמירים את המחלה.
 משחות הפועלות על מערכת החיסון  , מסוגלות להפחית את פעילות מערכת החיסון במקום המריחה .
 תרופות אנטיהיסטמיניות העוזרות לנו להתגבר על גרד נרחב ומטריד .טיפול אנטיביוטי לבליעה  על רקע זיהום משני של העור.  
 המחלה פוחתת עם השנים בהתבגרות , כך שברוב המקרים המחלה תחלוף או תופחת עצמתה ורק מקרים מעטים כבוגרים ימשיכו את המחלה .
נא להגיע להבחנה ברורה לרופאי עור .

 
אמבט עיסוי לרגליים - ממריץ זרימת דם, מרכך את העור ומקל על נפיחויות - מדיק ספא.
 

נטילה יומית של אספירין לוותה בהפחתת התלקחויות מחלת ריאות חסימתית-כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD), לצד הפחתת קוצר נשימה ואיכות חיים טובה יותר, כך עולה מנתוני מחקר SPIROMICS, שפורסמו בכתב העת CHEST.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול באספירין נקשר עם הפחתת תמותה מכל-סיבה בסקירה קודמת. עם זאת, ההשפעה של אספירין על התחלואה של מחלת ריאות חסימתית-כרונית אינה ידועה. כעת הם התבססו על דיווח עצמי של משתתפים במחקר SPIROMICS עם COPD אודות נטילת אספירין. הם בחנו באופן פרוספקטיבי אירועי התלקחות COPD על-בסיס שאלונים טלפוניים שבוצעו כל רבעון לאורך עד שלוש שנים. התלקחויות אלו סווגו כחומרה בינונית (התסמינים טופלו באנטיביוטיקה או סטרואידים במתן פומי), או חמורים (צורך בפניה לחדר מיון או אשפוז). למטופלים באספירין התאימו החוקרים מטופל שלא נטל תרופה זו.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין טיפול באספירין ובין כלל התלקחויות COPD, התלקחויות בחומרה בינונית או חמורה.
מבין 1,698 משתתפים, 45% דיווחו על טיפול יומי באספירין. לאחר התאמת חולים לביקורות הצליחו החוקרים ליצור 503 זוגות משתתפים תואמים. בקרב מטופלים באספירין תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של כלל התלקחויות מחלת ריאות חסימתית כרונית (יחס שיעורי היארעות מתוקן של 0.78), עם השפעה דומה בהערכת התלקחויות בדרגה מתונה, אך לא התלקחויות בדרגה חמורה, של מחלת ריאות חסימתית כרונית.
טיפול באספירין לווה במדד נמוך יותר לפי שאלון St. George Respiratory Questionnaire, סיכוי נמוך יותר לקוצר נשימה בדרגה בינונית-חמורה (יחס סיכויים מתוקן של 0.69) ומדד COPD Assessment Test Score. עם זאת, לא זוהו הבדלים במרחק הליכה בשש דקות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול יומי באספירין לווה בשיעור נמוך יותר של התלקחויות COPD, הפחתת קוצר נשימה ואיכות חיים טובה יותר. הם קוראים להשלים מחקרים אקראיים להערכת הטיפול באספירין בחולי COPD בכדי להתגבר על ערפלנים העשויים להשפיע על הקשר הנ"ל.
Chest 2018
לידיעה ב-MedPage Today
חיידק טוב נגד חיידק רע, פשוט כמו שזה נשמע
פרוביוטיקה זהו שם כולל לקהילות החיידקים הטובים המתקיימות דרך קבע באזורים שונים בגופינו. כל אזור כזה מכונה פלורה, כאשר הפלורה הגדולה ביותר היא במעי. מדובר על מערכות אקולוגיות המורכבות ממשפחות של חיידקים שחיות ביחסי גומלין עם הגוף המאכסן ומסייעות באופן פעיל לתפקודו התקין. אמנם לא כולנו עושים את הקשר בין חיידקים פרוביוטיים לבין הגרון, אבל חשוב לדעת שפעילותם של החיידקים אינה מוגבלת למערכת העיכול בלבד, שכן פלורה נוספת של חיידקים קיימת גם בחלל הפה.
בליס K12 – החיידק לחלל הפה ולבריאות אוראלית
בליס הינו חיידק פרוביוטי מיוחד לחלל הפה. החיידק מתיישב ומשתרש בחלל הפה ובגרון ובכך יוצר מאזן חיובי כנגד חיידקים מחוללי מחלה (פתוגנים) או במילים אחרות, מונע את התפתחותם ושגשוגם.* בליס התגלה בניו-זילנד, שם במשך שנים רבות צוות מחקר בראשות פרופ' ג'ון טאג בדק וניתח דגימות רוק של ילדים במטרה למצוא הבדלים ביניהם. פריצת הדרך התרחשה כאשר הצליחו לבודד החוקרים את הזן הספציפי מילד בריא שבמהלך תקופה של 6 שנים לא סבל כלל מכאב גרון.

רגע לפני שדלקת הגרון משיגה אתכם
תקופת המעבר היא תקופת השגשוג וההתעוררות של דלקות הגרון. ההידבקות היא קלה מאוד, דרך האוויר ברסס של שיעול או התעטשות, ומי שחולה וטרם התחיל טיפול יכול להדביק את הסביבה. ברוב הבתים אדם אחד חולה ידביק את כל המשפחה, ובגנים ובבתי הספר מספיק ילד אחד חולה שידביק את כל הילדים סביבו. 

הקשר בין בליס K12 לחיידק הסטרפטוקוק
אחד מזני החיידקים הנפוצים ביותר בחלל הפה בקרב מבוגרים וילדים הוא הסטרפטוקוק. זהו חיידק שכיח בעיר בעונת החורף הגורם בדרך כלל רק לדלקת גרון, אולם במקרים נדירים יותר עלול להפוך לחיידק טורף אלים וקטלני. הטיפול הרגיל בדלקת גרון חיידקית הוא באמצעות אנטיביוטיקה. אולם לאנטיביוטיקה, כאמור, חסרון אחד משמעותי והוא הפגיעה ההיקפית שהיא גורמת, לחיידקים מחוללי המחלה ולחיידקים הטובים כאחד. הזן הייחודי של הבליס K12 מעכב גדילה והתרבות של חיידקים שליליים ובמיוחד את אלו ממשפחת הסטרפטוקוקיים הגורמים לדלקות שקדים, דלקות אוזניים, ריח רע מהפה ועששת.*|** בליס K12 קיבל אישור FDA כ- GRAS המוכיח את בטיחותו לשימוש.



*References:

גזים במערכת העיכול

לכל אדם יש גזים במערכת העיכול. כל אדם פולט את הגזים בגיהוק או בנפיחה (פליטת הגזים דרך החלחולת). עם זאת, אנשים רבים סבורים, שלא בצדק, כי גופם מייצר כמות גדולה מדי של גזים. מרבית האנשים מייצרים בין חצי ליטר לליטר וחצי גז מדי יום, ופולטים גזים עד 14 פעמים ביום.

הגזים המיוצרים במערכת העיכול מורכבים בעיקר מגזים נטולי ריח: חד-תחמוצת הפחמן, חמצן, חנקן, ומימן. הריח הבלתי נעים הנלווה לעתים לגזים נגרם בגלל חיידקים הנמצאים במעי הגס, המשחררים כמויות קטנות של גזים המכילים גופרית.

למרות שגזים הם דבר טבעי ונפוץ, עלול הדבר לגרום אי נעימות או מבוכה. על מנת להקל במקצת על הבעיה, חשוב להבין את הסיבות לה, את הדרכים שבהן ניתן להפחית את התסמינים ואת דרכי הטיפול.

גזים במערכת העיכול (כלומר הוושט, הקיבה, המעי הדק והמעי הגס) נובעים משתי סיבות:

  • בליעת אוויר
  • פירוק סוגי מזון על ידי חיידקים הנמצאים באופן טבעי במעי הגס.
  • פירוק מזון לא מעוכל
    בשל מחסור (או העדר) במספר אנזימים, יש פחמימות שהגוף אינו מסוגל לעכל ולספוג במעי הדק (כגון סוכר, עמילנים וסיבים המצויים בכמה סוגי מזון).
    במקרים כאלה עובר המזון הבלתי מעוכל אל המעי הגס, שם הוא מפורק (על-ידי חיידקים שאינם מזיקים ומהווים חלק מהפלורה הנורמלית במעי) למימן, דו-תחמוצת הפחמן וכן, אצל כשליש מבני האדם, גם מתן. בסופו של דבר נפלטים גזים אלה מן הגוף דרך החלחולת. יש לציין, מרבית סוגי המזון המכילים פחמימות עלולים לגרום לגזים. שומנים וחלבונים, לעומת זאת, גורמים מעט גזים.
    הסוכרים הגורמים לגזים: לקטוזה (סוכר חלב), פרוקטוזה (סוכר פירות) וסורביטול רפינוזה (סוכר הנמצא בכמויות גדולות יחסית בשעועית. כמויות קטנות יותר של סוכר זה ניתן למצוא בכרוב, כרוב ניצנים, ברוקולי, אספרגוס, וכן בירקות ובדגנים מלאים).
    התסמינים השכיחים ביותר הם גיהוק, נפיחה, נפיחות בחלל הבטן וכאבי בטן.
    עם זאת, לא כל האנשים חווים את כל התסמינים הללו. הגורמים המכריעים בעניין זה הם, ככל הנראה, כמות הגזים שהגוף מייצר, כמות החומצות השומניות שהגוף סופג, והרגישות האישית לגזים במעי הגס. המקרים בהם יש הישנות כרונית של תסמינים אלה בגלל כמות גזים רבה מדי או בגלל מחלה רצינית כלשהי הם נדירים ביותר. באבחון ההפרעה, יברר הרופא את הרגלי האכילה ואת התסמינים מהם סובל החולה. הרופא עשוי לבקש לנהל יומן ובו רישום כל סוגי המזון והמשקאות הנצרכים במשך תקופה מסוימת.
    אם הסיבה המשוערת להיווצרות גזים היא מחסור בלקטאז, עשוי הרופא להמליץ לחולה להימנע מצריכת מוצרי חלב במשך תקופה מסוימת.  כדי לאבחן אי-סבילות לקטוזה ניתן אף לבצע בדיקות נשיפה. כדי לקבוע אם החולה אמנם מייצר כמויות גדולות מדי של גזים במעי הגס או האם קיימת אצלו רגישות מיוחדת למעבר גזים במערכת העיכול (גם אם כמות הגזים עצמה היא נורמלית) עשוי הרופא לבקש מן החולה לספור את הפעמים שבהם הוא פולט גזים במשך היום, ואף לנהל יומן עם רישום מדויק. בדיקה מדוקדקת של הרגלי האכילה ושל כמות הגזים הנפלטת מגופו של החולה עשויה לסייע באיתור אותם סוגי המזון הגורמים לתסמינים, ובקביעת מידת החומרה של הבעיה. במקרה של תלונות על נפיחות בחלל הבטן עשוי הרופא לבדוק את חלל הבטן לאיתור צליל תנועת הנוזלים, וזאת כדי לשלול אפשרות של מיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן). כמו-כן יתור הרופא אחר סימני דלקת על מנת לשלול אפשרות של מחלה כלשהי במעי הגס.

    הטיפול בהפרעה

    הדרכים הנפוצות ביותר להפחתת תחושת אי הנוחות מגזים הן:

    שינוי הרגלי אכילה:
    במקרים רבים ימליץ הרופא על הפחתה בצריכת סוגי המזון הגורמים לגזים כגון סוגי ירקות ופירות, חיטה מלאה ומוצרי חלב. כמו-כן עשוי הרופא להמליץ על צריכה מוגבלת של מזונות עתירי-שומן.
    אולם, כמות הגזים הנוצרת עקב צריכת סוגי מזון מסוימים אינה קבועה ומשתנה מאדם לאדם. השינוי היעיל של הרגלי האכילה הוא עניין אישי: כל אדם חייב לבדוק, בשיטת הניסוי והתהייה, עד כמה מן המזונות הבעייתיים הוא מסוגל לאכול ללא הופעת ההפרעה.
    במקרים של גיהוק כרוני עשוי הרופא להמליץ על הפחתת כמות האוויר הנבלע ע'י הימנעות מלעיסת מסטיק והימנעות מאכילת ממתקים קשים. כמו-כן מומלץ לאכול באיטיות ואף לוודא אצל רופא השיניים התאמה נאותה של השיניים התותבות.
    הטיפול בהפרעה :הדרכים הנפוצות ביותר להפחתת תחושת אי הנוחות מגזים הן:

    שינוי הרגלי אכילה:
    במקרים רבים ימליץ הרופא על הפחתה בצריכת סוגי המזון הגורמים לגזים כגון סוגי ירקות ופירות, חיטה מלאה ומוצרי חלב. כמו-כן עשוי הרופא להמליץ על צריכה מוגבלת של מזונות עתירי-שומן.
    אולם, כמות הגזים הנוצרת עקב צריכת סוגי מזון מסוימים אינה קבועה ומשתנה מאדם לאדם. השינוי היעיל של הרגלי האכילה הוא עניין אישי: כל אדם חייב לבדוק, בשיטת הניסוי והתהייה, עד כמה מן המזונות הבעייתיים הוא מסוגל לאכול ללא הופעת ההפרעה.
    במקרים של גיהוק כרוני עשוי הרופא להמליץ על הפחתת כמות האוויר הנבלע ע'י הימנעות מלעיסת מסטיק והימנעות מאכילת ממתקים קשים. כמו-כן מומלץ לאכול באיטיות ואף לוודא אצל רופא השיניים התאמה נאותה של השיניים התותבות.

    תרופות ללא מרשם רופא
    קיימות תרופות רבות המסייעות הפחתת תסמיני הגזים וניתן להשיגן ללא מרשם רופא. תרופות אלה כוללות, בין השאר, סותרי חומצה המכילים simethicone ופחם פעיל.
    אנזימי עיכול, כגון תוספי לקטאז, מסייעים בעיכול הפחמימות ומאפשרים אכילת מוצרי חלב, ללא הופעת גזים.

    תרופות מרשם רופא
    במקרים של הפרעות בתנועת המעיים, כגון תסמונת המעי הרגיז, ניתן להקל על התסמינים בעזרת  תרופות המצריכות מרשם רופא.

     

הדור הבא לכאבים ודלקות מפרקים

כאבים ודלקות במפרקים מהווים תגובה גופנית לנזק קיים המצריך טיפול מיידי ומוגדרים כאחד גורמים השכיחים לירידה באיכות החיים של רוב בני האדם. מדובר במשפחה גדולה של מחלות הכוללות נזק למפרקי הגוף וגורמות לכאבים, נוקשות, מוגבלות בתנועה ובמקרים קשים גם לנכות.

חברות התרופות משקיעות מליארדי דולרים על מנת לפתח מוצרים לטיפול בדלקות וכאבי מפרקים, אולם עד כה לא נמצאה התרופה שתהווה פתרון יעיל ארוך טווח לבעיה.

מי סובל מדלקות וכאבי מפרקים?

אם עד לפי שנים לא רבות נחשבו דלקות המפרקים נחלתם הבלעדית של אנשים מבוגרים, כיום ברור כי מדובר במחלות החוצות את כל שכבות האוכלוסייה. דלקות מפרקים עשויות להופיע על רקע נטייה משפחתית לפתח מחלות מפרקים, משקל עודף או מאמץ גופי עצים אצל העוסקים בספורט. גם לסביבת העבודה השפעה רבה. בגיל מבוגר יותר נותנת השחיקה הטבעית של הגוף את אותותיה והמפרקים הופכים לפגיעים ורגישים יותר.

רוב בני האדם סובלים או יסבלו במהלך חייהם מדלקות וכאבי מפרקים. עיקר הבעיות מתרכזות במפרקי הירך, הברך וחוליות עמוד השדרה הנושאים במרב העומס. רוב בני האדם יזדקקו בשלב כלשהו בחייהם לטיפול בדלקות וכאבי מפרקים.

דלקות מפרקים - פתרונות קיימים

בדלקות מפרקים רצוי לטפל מוקדם ככל האפשר. ללא טיפול מתאים עלול מצב של דלקת מפרקים להחמיר עד כדי ניוון מוחלט של המפרק. הכאבים הופכים קשים ביותר והפגיעה באיכות החיים בלתי הפיכה.

הטיפול בדלקות וכאבי מפרקים מבוסס כיום ברובו על תרופות נוגדי דלקת. תרופות אלו עשויות להקל על הכאב ולשפר את מצב המפרק אולם נטילתן לאורך זמן גורמת לתופעות לוואי חריפות.

בשנים האחרונות הוצף השוק בשלל מוצרים טבעיים בכוונה לספק מענה ארוך טווח לטיפול בדלקות וכאבי מפרקים. מרבית המוצרים הללו לא גרמו לשיפור המצב ולמעשה גרמו להחרפתו מאחר והחולים נמנעו מלקבל טיפול אחר. המירוץ אחר הדור הבא של הפתרונות הטבעיים לטיפול בדלקות וכאבי מפרקים בעיצומו, אולם כעת מסתמן פתרון מבטיח במיוחד.

והדור הבא?

לאחרונה השיקה חברת סולגאר את תוסף הבריאות No.7. מדובר בפורמולה פורצת דרך שאינה מבוססת על רכיבי גלוקוזאמין אלא על הדור הבא של רכיבים פטנטיים שיעילותם הוכחה במחקרים קליניים. המוצר זוכה להמלצות רופאים אורטופדים, ראומטולוגים ורופאי כאב ומשפחה ברחבי העולם ואף זכה בפרסים עולמיים.

7 רכיבים פעילים ב- No.7

ליבת הפורמולה מושתתת על 2 רכיבי פטנט עיקריים בעלי זמן תגובה מהיר – Aflapin® המבוסס על צמח הבוסוואליה וקולגן טבעי לגוף בשם ®UC-II.

רכיבים פעילים נוספים ב- No.7 כמו כורכום, ג'ינג'ר, ביופרין®, פלפל חריף (קפסיקום) ו-®Ester-C (ויטמין C פטנטי) עובדים במסלולים שונים, תומכים ומעצימים את פעילות רכיבי הליבה ופועלים סינרגטית. 
No.7 - קומפלקס Aflapin® & UC-II®

הדור הבא על הפרק! 
No.7 הינו תוסף תזונה חדש הזוכה להצלחה בינלאומית. מדובר בפורמולה ייעודית המכילה 7 רכיבים ובהם רכיבי פטנט הנמצאים בחזית המחקר התזונתי! 
No.7 זוכה למוניטין מצוין בקרב רופאים, אורתופדים וראומטולוגים. מדובר במוצר שזכה בפרסים עולמיים בתחום. 

No.7 מכיל שילוב סינרגטי עוצמתי של רכיבים המייצגים שילוב חדש של רכיבים בעלי אפקטיביות גבוהה! 
No.7 מסייע בשמירה על איכות החיים ע"י החזרת יכולת התנועה, הגמישות והתפקוד היומיומי. 

No.7 עוד מכיל : 
• תמצית שורש כורכום וג'ינג'ר במיצויים מרוכזים ופוטנטיים המקדמים פי 4 יותר ספיגה בגוף! 
• פטנט Ester C® המסייע להטמעה טובה יותר של UC-II® 
• פטנט BioPerine® המגביר את זמינות הביולוגית של הכורכום ב-2000%! 
• אבקת פלפל חריף (Capsicum)

על המוצר

יתרונות:

  • הדור החדש בתחום המכיל רכיבים פטנטים חדשים
  • יעיל עד פי 3.4 יותר ממוצרי גלוקוזאמין וכונדרואיטין
  • מתאים ללקיחה ממושכת לטווח ארוך
  • היענות טיפולית גבוהה של פציינטים
  • כמוסה אחת ליום בלבד
  • ניתן להשיג באריזות של 30 כמוסות צמחיות Vcaps.
  • כמוסה אחת ביום, עם הארוחה.
הפרי האמזוני קמו-קמו והשפעתו על השמנת יתר.
תמצית של הפרי קמו-קמו מונעת עלייה במשקל ומפחיתה הצטברות שומן ויסצרלי וכבדי באמצעות הפעלה של רקמת שומן חום.
צריכת פירות קשורה עם בריאות טובה יותר ומגוון בקטריאלי גדול יותר במיקרוביוטת המעי. קמו-קמו (Myrciaria dubia) הוא פרי מאזור האמזונס בעל פרופיל פיטוכימי ייחודי, פוטנציאל נוגד חמצון משמעותי ותכונות נוגדות דלקת.
במחקר בוצע שימוש במבחנים מטבוליים יחד עם פרופיל טקסונומי מבוסס גני 16S rRNA ובהשתלת צואה מיקרוביאלית (FMT) על מנת להעריך את ההשפעה של תמצית קמו-קמו על השמנה והפרעות אימונומטבוליות נלוות בעכברים שקיבלו דיאטה עשירה בשומן וסוכרוז (high fat/high sucrose diet-HFHS).
החוקרים מצאו כי טיפול בעכברים עם קמו-קמו מנע עלייה במשקל, הפחית הצטברות שומן, דלקת ואנדוטוקסמיה. עכברים שטופלו עם קמו-קמו הדגימו תנגודת משופרת לגלוקוז ורגישות טובה יותר לאינסולין כמו גם הגנה מפני סטאטוזיס כבדי.
השפעות אלה קושרו לניצול אנרגיה מוגבר וביטוי יתר של ה-mRNA של החלבון uncoupling protein 1 ברקמת שומן חום של העכברים, ממצא אשר תאם את ביטוי ה-mRNA של קולטן חומצות המרה, TGR5. יתרה מכך, עכברים שקיבלו קמו-קמו הדגימו כמות שונה של חומצות מרה בפלסמה ושינויים בהרכב מיקרוביוטת המעי (שגשוג של Akkermansia muciniphila והפחתה של lactobacillus). עכברים נטולי חיידקים אשר עברו השתלת צואה מעכברים שקיבלו קמו-קמו צברו פחות משקל והדגימו ניצול אנרגיה גבוה יותר מאשר עכברים נטולי חיידקים אשר עברו השתלת צואה מעכברי HFHS מקבוצת הביקורת.
תוצאות המחקר מדגימות כי קמו-קמו מונע הצטברות שומן ויסצרלי וכבדי באמצעות הפעלת רקמת שומן חום ומגדיל ניצול אנרגיה, מנגנון אשר אינו תלוי במיקרוביוטת המעי וקשור לשינויים משמעותיים בהרכב וגודל חומצות המרה.
מקור: 
Anhe, F.F. et al. (2019) Gut. 68(3)

 

הקשר בין אומגה 3 ורמת האינטליגנציה

מחקרים רבים בשנים האחרונות מוכיחים קשר ישיר בין צריכת אומגה 3 בתקופת ההיריון לבין רמת האינטליגנציה אצל ילדים. במחקרים ניתן לראות כי ריכוז גבוה של חומצת שומן אומגה 3 מסוג DHA בדם הטבורי ובחלב האם תורם להריון ממושך יותר, לשיפור ביכולות קוגניטיביות אצל הילדים, שיפור במדדי אינטליגנציה ואף לראייה חדה יותר. כמו כן מראים המחקרים כי צריכת אומגה 3 בתקופת ההיריון ואחריה בזמן ההנקה תורמת להתפתחות פסיכומוטורית ומנטלית טובה. חומצת השומן DHA חשובה מאוד לאורך שלבי התפתחות העובר בייחוד בהקשר של המערכת העצבית, מערכת איברי הראייה והמוח.

התפתחות המוח

חומצת השומן DHA שהיא ממרכיביה של אומגה 3 חיונית וחשובה לפעילות תקינה של ממברנות התאים. ישנה חשיבות רבה לנוכחות חומצת השומן DHA להתפתחות תקינה של המוח עוד משלב ההיריון וגם לאחר הלידה. בחודשים ה- 4-8 להיריון מתפתחים איברי הראייה, מערכת העצבים ותאי המוח וגוף העובר זקוק למינונים גבוהים של אומגה 3. אם המקפידה על צריכה יומית של אומגה 3 תעניק את הצריכה הנדרשת. מחסור בחומצות שומן אומגה 3 עלול להביא לבעיות כמו הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה, בעיות ראייה ובעיות התנהגות לכן ארגוני הבריאות העולמיים ממליצים לנשים בהריון לצרוך אומגה 3.

הישגים קוגניטיביים גבוהים

מחקרים רבים מראים קשר הדוק ומובהק בין צריכת אומגה 3 במהלך תקופת ההיריון ובזמן ההנקה לבין הישגים גבוהים במבחנים קוגניטיביים יחסית לילדים שצרכו חלב אם דל בריכוז אומגה 3. במחקרים נבדקו קבוצות גיל שונות החל מגיל שלושה חודשים ועד תינוקות בגיל תשעה חודשים ומחקרים אחרים הוכיחו את הקשר במבחנים קוגניטיביים שנעשו לקבוצות גיל מאוחרות יותר. התזונה בעולם המערבי לוקה בחסר ויש מחסור באומגה 3. השלמת התזונה ובהם החסרים של אומגה 3 חשובים להתפתחות נאותה של ילדים מבחינה בריאותית וקוגניטיבית.
בחסות אתר טבע ישראל לציבור .

 

חשיבות צריכת אומגה 3 מאצות בתקופת ההריון.

בשנים האחרונות חל שינוי בשוק אומגה 3. אם עד לפני שנתיים היה נהוג לרכוש תוספי מזון המכילים אומגה 3 ממקור של דגים החיים במעמקים הרי כיום עוברים רבים לצרוך אומגה 3 ממקור צמחי. אומגה 3 ממקור צמחי נחשבת לבטוחה יותר ויש לה יתרונות רבים לעומת אומגה 3 המופק משמן דגים. היתרון העיקרי הוא בבריאות מכיוון שמחקרים העלו כי אומגה 3 מדגים עלולה להכיל כספית ורעלנים אחרים. הים מזוהם ודגים החיים במעמקים מכילים מתכות רעילות אשר נשפכו בשנים האחרונות. ריכוז גבוה של כספית, דיוקסין ורעלנים אחרים מסוכן לבריאות אלה שלוקחים אומגה 3 ובייחוד נכון הדבר לגבי נשים בהיריון. חשיבות אומגה 3 בתקופת ההיריון ואף לאחריה בתקופת ההנקה ידועה ומחקרים רבים מוכיחים כי ילדים שנולדו לאמהות אשר נטלו אומגה 3 כל אורך תקופת ההיריון נולדים שלווים יותר, בעלי אינטליגנציה רבה יותר מהממוצע ובריאים יותר. אומגה 3 תורמת להתפתחות תקינה של מגוון מערכות בעובר ובראשן התפתחות תקינה של המוח ושל איברי הראייה.

אומגה 3 חשובה לעובר ולאם

מחקרים רבים נעשים בשנים האחרונות בנושא חשיבות אומגה 3 בתקופת ההיריון. המחקרים הקליניים מוכיחים ללא ספק את חשיבות אומגה 3 להתפתחות תקינה של העובר וכן את החשיבות הרבה של אומגה 3 לאם. נשים בהיריון הלוקחות אומגה 3 באופן קבוע שומרות על בריאותן ומונעות מחלות המופיעות לאחר ההיריון כמו דיכאון לאחר לידה, רעלת, בעיות עיכול שונות ובעיות שיניים. בתקופת ההיריון אומגה 3 תורמת לתפקוד תקין של מגוון מערכות בגוף האם כמו תפקוד תקין ויעיל של מערכת העיכול וכך האם תסבול פחות מעצירויות והפרעות עיכול המלוות נשים רבות. נשים הנוטלות אומגה 3 זוכות לתקופת היריון ארוכה יותר וכך העובר מתפתח היטב. העובר ואיבריו מתפתחים באופן רצוי, התינוק יגדל להיות אינטליגנטי יותר, נולדים תינוקות שלווים, רגועים ושמחים יותר מה שמקל על ההורים ותורם לגדילה נכונה ובריאה ומחקרים בנושאי הפרעות קשב וריכוז מוכיחים כי ילדים אשר קיבלו אומגה 3 בתקופת ההיריון ובזמן ההנקה מפתחים משמעותית פחות הפרעות קשב וריכוז.
 

מחלת החצבת

חצבת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף ומתבטאת בדלקת גרון, דלקת עיניים, נזלת, שיעול, חום ופריחה בכל הגוף. 
המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ופגיעה במוח.
החיסון נגד חצבת
החיסון נגד מחלת החצבת מורכב מנגיף חי מוחלש הניתן בזריקה מתחת לעור. 
החיסון ניתן כתרכיב משולב כנגד ארבע מחלות: חצבת (Measles), חזרת (Mumps), אדמת (Rubella) ואבעבועות רוח (Varicella) -יMMRV, או כתרכיב משולב נגד חצבת, חזרת ואדמת - MMR.
לא ניתן להתחסן בישראל כנגד נגיף החצבת בלבד.
החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בשני מועדים: 
בגיל 12 חודשים 
בכתה א' 
משרד הבריאות ממליץ לכל מי שנולד משנת 1957 ואילך, ולא חלה בחצבת בעבר, להיות מחוסן בשתי מנות חיסון נגד חצבת במרווח זמן של ארבעה שבועות לפחות.
המלצה זו תקפה גם לפני נסיעה לחו"ל. 
תופעות לוואי אפשריות של החיסון
בקרב חלק קטן ממקבלי החיסון יתכנו תופעות לוואי שהן בדרך כלל קלות, אינן מסוכנות וחולפות.
תופעות לוואי מקומיות: אודם, נפיחות וכאבים באזור ההזרקה.
תופעות לוואי כלליות: לעיתים פריחה, ועליית חום 5 עד 12 ימים לאחר החיסון (המיוחס למרכיב החצבת).
בילדים, לעיתים רחוקות מופיעים פרכוסים עקב עליית חום. פרכוסים אלה אינם נחשבים מסוכנים ואינם גורמים לנזק נוירולוגי קבוע.
תגובה של רגישות חמורה מסוג אנפילקטי היא נדירה ביותר.
יעילות החיסון נגד חצבת
יעילות החיסון במניעת חצבת הינה גבוהה מאד (כ-97% לאחר קבלת שתי מנות). 
חיסון כנגד הנגיף הוא האמצעי היעיל ביותר הקיים כיום למניעת תחלואה במחלת החצבת.
במעט האנשים שחוסנו בשתי מנות חיסון ושיחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה להיות קלה יותר.
החיסון מקנה הגנה כשבועיים ממועד קבלת החיסון.
מי נחשב מחוסן נגד חצבת? 
מי שקיבל שתי מנות של החיסון, ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות, שניתנו אחרי גיל 12 חודשים.
מי שיש בידו תיעוד רפואי על מחלה בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי. 
יודגש כי אין המלצה לביצוע בדיקת כייל נוגדנים נגד חצבת לשם בירור מצב החיסון. 
מי צריך להתחסן נגד חצבת?
ילדים
החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ובכיתה א' - סך הכל שתי מנות חיסון. 
חשוב לא לדחות את קבלת המנה הראשונה של החיסון.
מבוגרים
למבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף, מומלץ להשלים את קבלת החיסון. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.
מטיילים הנוסעים לחו"ל 
מבוגרים שלא חלו בחצבת ולא קיבלו שתי מנות חיסון נגד חצבת: משרד הבריאות ממליץ להשלים את החיסון.
ההמלצה לא חלה על ילידי 1956 ומבוגרים יותר. 
ילדים בני שנה עד כיתה א': מומלץ לקבל שתי מנות חיסון בהפרש של ארבעה שבועות לפחות בין המנות. המנה השנייה תחשב כתקפה גם אם ניתנה לפני גיל שש, בתנאי ששתי המנות ניתנו במרווח זמן של ארבעה שבועות או יותר מגיל שנה.
תינוקות בני ששה עד 11 חודשים: מומלץ לקבל מנה אחת של חיסון נגד חצבת. מנה זו לא תיספר בשגרת חיסוני הילד ויש לחזור על החיסון לאחר גיל שנה.
גם נוסעים לחו"ל שיכולים להתחסן רק מספר ימים לפני הנסיעה מומלץ להתחסן. אמנם חסינות נגד המחלה מתפתחת כעבור שבועיים מיום החיסון, אך קבלת החיסון מהווה ההגנה הטובה ביותר. מנה אחת מקנה חסינות של 95%.
במקרה של התפרצות, יכול משרד הבריאות לבצע שינויים ולהקדים את החיסון באוכלוסיות שחלו, בהתאם לחוות דעת מומחים.
שנת לידה והתחסנות נגד חצבת
מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון. 
מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שני מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.
מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים ואמורים היו לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות.
למי מומלץ לא לקבל חיסון נגד חצבת? 
אין לתת את החיסון במקרים הבאים:
כאשר ישנה מחלת חום חדה
כאשר הופיעה תגובה חמורה לאחר מנת חיסון קודמת
כאשר ידוע על רגישות לאחד ממרכיבי התרכיב (למשל neomycin)
לאנשים עם דיכוי חיסוני חמור
לנשים בהריון.
היכן מתחסנים נגד חצבת?
המלצות התחסנות נגד חצבת לפי קבוצת גיל, מצב חיסוני וחשיפה למחלה >
תינוקות בגיל ששה עד 11 חודשים יקבלו חיסון בתרכיב MMR ללא תשלום בתחנת טיפת חלב, ובהצגת כרטיס טיסה בלבד.
ילדים בגיל 12 חודשים ועד חמש שנים, שכבר קיבלו מנה אחת בגיל שנה, יקבלו את המנה השנייה ללא תשלום בתחנת טיפת חלב.
ילדים בכיתות א' עד ט', שטרם חוסנו בשתי מנות, יכולים להשלים את החיסון במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד, ללא תשלום.
בני נוער בכיתות י' עד יב', שטרם חוסנו בשתי מנות, יכולים להשלים את החיסון במרפאות החיסונים של לשכות הבריאות, ללא תשלום.
בני 18 שנים ומעלה, יוכלו לקבל חיסון במרפאות המטיילים (גם אם אינם נוסעים לחו"ל). 
החיסון ניתן בתשלום כמפורט במחירון החיסונים במרפאות החיסוניםמסמך pdf בלשכות הבריאות. 
ההחלטה לגבי מתן תרכיב MMR או MMRV תבוצע לפי שיקול דעת של הצוות המקצועי במרפאה.
קבלת החיסון בתיאום מראש בלבד. לתיאום יש לפנות לגורם המחסן.

כאב נוירופתי (עצבי) במחלת הסוכרת

קיימת משפחה של הפרעות עצביות (נוירו פתיה) הנגרמות על ידי מחלת הסוכרת. ההפרעות העצביות יכולות להתרחש בכל מערכת איברים בגוף כולל מערכת העיכול, לב ואיברי מין. כאב עצבי היקפי, שהוא הכאב העצבי השכיח ביותר, פוגע בעיקר בעצבים של הגפיים התחתונות ומאפשר התפתחות זיהומים וכיבים. הכאב העצבי מתואר על ידי החולים ככאב שורף, צורב, דוקר ולעיתים מלווה בתחושה של הרדמות.

כאב עצבי לאחר שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר)

כאב עצבי לאחר הרפס זוסטר (נוירלגיה פוסט- הרפטית) היא סיבוך של התפרצות מחלת הרפס זוסטר או בשמה בעברית – שלבקת חוגרת.
הכאב העצבי מתואר על ידי החולים ככאב שורף דוקר ולעיתים מלווה בתחושה של הרדמות.
לאחר שלבקת חוגרת
כאב עצבי לאחר שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר)
כאב עצבי לאחר הרפס זוסטר (נוירלגיה פוסט- הרפטית) היא סיבוך של התפרצות מחלת הרפס זוסטר או בשמה בעברית – שלבקת חוגרת.
הכאב העצבי מתואר על ידי החולים ככאב שורף דוקר ולעיתים מלווה בתחושה של הרדמות.
הרפס זוסטר הוא זיהום נגיפי שתוקף סיב עצב ואת העור שמסביבו. הזיהום נגרם על ידי הנגיף וריצלה-זוסטר.
במרבית המקרים פוגע הרפס זוסטר בעצבים בחזה ובבטן וגורם לכאב ולפריחה בצד אחד של הגוף. הזיהום גורם לפריחה כואבת שהופכת לשלפוחיות מגרדות.
התפרצות שלבקת חוגרת
הנגיף וריצלה-זוסטר, בהדבקה הראשונית גורם לאבעבועות רוח. מחלת ילדות מידבקת ולרוב בלתי מזיקה. בסיום המחלה, נותר הנגיף בגוף רדום במערכת העצבים לאורך שנים רבות. אך לעיתים בגילאים מאוחרים יותר מתרחשת הפעלה (שפעול) מחדש של הנגיף והתפרצות של הרפס זוסטר. התפרצות הרפס זוסטר מתרחשת בקרב 20% מבני האדם שנדבקו באבעבועות רוח.
יתכן שההפעלה מחדש קשורה לירידה ביעילות של המערכת החיסונית עקב דחק ומתח, הזדקנות או מחלות שפוגעות במערכת החיסונית.
רוב המקרים של הרפס זוסטר הם קלים וחולפים מעצמם, אך במקרים מסוימים המחלה יכולה לגרום לסבל משמעותי, במיוחד אצל קשישים.
נוירלגיה פוסט-הרפטית
הסיבוך השכיח ביותר של הרפס זוסטר הוא כאב עצבי, כאבים הנובעים מהנזק שנגרם לסיבי העצב על-ידי הזיהום הנגיפי אשר משבש את פעילותם התקינה. העצבים שנפגעו שולחים אותות כאב אל המוח הגורמים לכאב שורף ופועם באזור בו נמצאים העצבים הפגועים.
כאב עצבי  הינו כאב קשה המשפיע על התפקוד התקין כמו כן יכול לגרום גם לנדודי שינה, עייפות, דיכאון עם הפרעה בפעילות היום-יומית. שכיחות של כאב עצבי לאחר הרפס זוסטר עולה עם הגיל כ 20% מהחולים בהרפס זוסטר בני 60-65 יסבלו מכאב עצבי וכ 30% מהחולים בהרפס זוסטר בני 80 ומעלה יסבלו מכאב עצבי.
נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר כאב עצבי לאחר הרפס זוסטר.
הכאב
הכאב העצבי מתואר, בדרך כלל, ככאב חד ודוקר או כתחושת שריפה.
לעתים קרובות פוגע הכאב באיכות החיים של המטופל ובתפקוד היומיומי שלו, שכן הוא עלול לגרום לחולשה, נדודי שינה, חרדה ודיכאון. יש לציין שכאב עצבי לא נעלם עם היעלמות הפריחה, ועלול להימשך חודשים עד שנים לאחר אפיזודה חריפה של שלבקת חוגרת.
הטיפול בכאב
כאב עצבי הוא לעתים קרובות קשה לטיפול, הן משום שהוא עמיד לתרופות רבות והן בגלל תופעות לוואי הקשורות לתרופות אפקטיביות.
 תרופות למריחה מקומית:
זוסטריקס  HP   - זוסטריקס ( 0.075% קפסייסין) קרם למריחה מקומית על בסיס צמחי עשוי להקל על הכאב של חולים הסובלים מנוירלגיה פוסט-הרפטית. ככל הידוע לזוסטריקס אין תגובות בין תרופתיות וניתן להשתמש בו יחד עם תרופות אחרות. תופעות הלוואי שלו הן מקומיות בלבד ומתמעטות עם הסתגלות הגוף לתכשיר. לעיתים יש להשתמש בזוסטריקס HP לפחות ארבעה שבועות על מנת להרגיש את ההקלה בכאב .
בחסות אתר זוסטריקס.
כאב גרון יכול להכאיב ולהציק. בדרך כלל, זיהום ויראלי, כמו שפעת או התקררות, הוא הגורם לכאב גרון. גורמים אחרים כוללים:
אלרגיות ,  מחלת הנשיקה , עישון , כימיקלים שונים ,  חיידק הסטרפטוקוקוס , דלקת שקדים ,קורונה וירוס.
מהם התסמינים של כאב גרון?
התסמינים עשויים להשתנות בהתאם לסיבה שגורמת לכאב. הסימנים והתסמינים כוללים:
כאב או תחושת גירוד בגרון , כאב שמחמיר עם בליעה או דיבור, קושי לבלוע, יובש בגרון,
בלוטות לימפה כואבות, נפוחות בצוואר או בלסת מוגלה בשקדים , קול צרוד.
זיהומים נפוצים שגורמים לכאב גרון יכולים לגרום לתסמינים אחרים, כגון:
חום, צמרמורת, שיעול, נזלת , התעטשויות , כאב ראש, כאבים בגוף , בחילות והקאות .
כיצד מטפלים בכאב גרון?
הטיפול בכאב גרון תלוי בגורם הכאב. מציצת לכסניות, שתייה מרובה וגרגור מי מלח יכולים להקל כאב. במקרים בהם ישנו זיהום חיידקי, כגון סטרפטוקוקוס, הרופא עשוי לרשום אנטיביוטיקה על מנת למנוע סיבוכים.
בדיקות במקרה של כאב גרון
משטח גרון היא בדיקה פשוטה שהרופא יכול לבצע במרפאתו. הרופא לוקח באמצעות מקל סטרילי דגימה מחלקו האחורי של הגרון, ושולח אותה למעבדה על מנת לבדוק נוכחות חיידק סטרפטוקוקוס. אם הבדיקה חיובית, ניתן להניח שהסיבה לכאב הגרון היא חיידקית, ואם היא שלילית ההנחה היא שהכאב נגרם בשל זיהום ויראלי. אנשים הסובלים מכאב גרון כרוני או כאבי גרון לעיתים קרובות ישלחו לבדיקות נוספות, כגון ספירת דם ובדיקות אלרגיה.
מתי לפנות לרופא?
כאב גרון נמשך כ- 5 ימים עד שבוע.3 מומלץ כי מבוגרים הסובלים מכאב שאינו חולף לאחר שבוע, יפנו לרופא המשפחה או לרופא אף אוזן גרון.

אקנה (פצעי בגרות) היא בעיה השכיחה בעיקר בקרב בני הנוער וכ- 85% מהם סובלים ממנה בשלב מסוים (אם כי קיימת גם תופעה של אקנה בגיל מבוגר, בקרב תינוקות ולמעשה בכל גיל ניתן לסבול ממה שמכונה "פצעי בגרות"). 
בתהליכים דלקתיים של העור רמת ה- pH עולה וכך נוצרים פצעי אקנה . מסיבה זאת חשוב להשתמש בתכשירים ייעודיים בעלי pH נמוך המאזנים את חומציות העור, מחטאים ומעכבים התרבות חיידקים.

הטיפול באקנה כולל מספר שלבים , כאשר ניקוי עור הפנים הוא השלב הראשוני והחיוני ביותר לטיפול. ניקוי נכון ויומיומי של עור הפנים מסייע בהסרת עודפי שומן, תאי עור מתים ולכלוך, פותח את הנקבוביות ומונע היווצרות קומודונים (שחורים).

 

הגורמים לאקנה

אנחנו (עדיין) לא יודעים מה בדיוק גורם לאדם אחד לסבול מפצעים (חצ'קונים) ולשני לא. יחד עם זאת, מחקרים מצאו מספר גורמים שנמצאו בשכיחות גבוהה בקרב אלו שהופיעו אצלם פצעוני האקנה:

  • פעילות הורמונלית מוגברת כגון: מחזור חודשי או השינויים ההורמונאליים שמתרחשים בגיל התבגרות, עלולה לגרום להיווצרות פצעים. למשל, במהלך גיל ההתבגרות, עלייה בהורמוני המין הזכריים יוצרת לעיתים הפרשה שומנים יתרה של בלוטות החלב מה שגורם להיווצרות פצעי בגרות.
  • גנטיקה - הנטייה לפתח אקנה היא בדרך כלל תורשתית
  • פסיכולוגי - מחקרים רפואיים מראים  שיש קשר הדוק בין מתח ולחץ נפשי לבין היווצרות אקנה.
  • תזונה – השפעת התזונה על הופעת האקנה איננה חד משמעית, אולם התזונה יכולה להשפיע לרעה, אצל מי שיש לו נטייה לכך. בשנים האחרונות, מחקרים רפואיים מצביעים על כך שמוצרי חלב ומזון עתיר בסוכרים מגבירים את ההסתברות להופעת האקנה .
  • הצטברות של תאי עור מתים בשילוב עם הפרשות שומניות מעור הפנים. 
    מוצרי לקטופיל לניקוי עור הפנים מסייעים בהסרת תאי העור המתים ומפחיתים את הצטברות הפרשות השומן מבלוטות החלב.

טיפים ועצות לטיפול בפצעי בגרות

 

  1. ניקוי יומיומי של עור הפנים, בעיקר במידה ומדובר בעור פנים שמנוני. 
    מוצרי לקטופיל בעלי pH 3.5 שומרים על החומציות הטבעית של העור ובעלי אפקט אנטי בקטריאלי המונע התפתחות זיהומים ומסייע בשמירה על עור פנים חלק.
  2. אין לפוצץ, ללחוץ או לגרד את הפצעונים, למרות הפיתוי הקיים בכך. גירוד של פצעי אקנה עלול לגרום לאינפקציה או לצלקות בפנים .
  3. מומלץ להימנע מחבישת כובעים צמודים באזור המצח.
  4. חשוב ביותר להימנע משימוש במוצרי קוסמטיקה שמנוניים, שאינם מותאמים מבחינת רמת ה- pH. מי שנוהגת להתאפר חייבת להסיר את האיפור כל ערב ולנקות היטב את הפנים משיירי האיפור.
  5. במידת הצורך ורק בהתייעצות עם רופא עור ,ניתן לשקול טיפול תרופתי. חשוב מאוד להתייעץ עם רופא ולהקפיד על מעקב וולא לקחת תרופות לא מורשות שלא עברו את אישורי משרד הבריאות.

סיאטיקה - מהי , תסמינים , סיבות , טיפול .

סיאטיקה הינו כאב גב מקרין לרגל לכל אורך מסלולו של העצב הסיאטי. העצב הסיאטי מהווה למעשה את העצב הארוך ביותר בגוף שתחילתו בחוט השדרה והמשכו באזור הישבן, הירכיים והרגל. הכאב אשר מתעורר בעקבות הסיאטיקה עשוי לרמוז על פגיעה בעצב כגון פריצת דיסק או בלט דיסק דיפוזי (המוכר גם כפריצת דיסק צווארי ומתייחס אל פגיעה באזור הצוואר, בשכבה הבין חולייתית בעמוד השדרה).
תסמיני הסיאטיקה מתבטאות בתחושות של אי נוחות וכאבים המתחילים בחוליות המותניות ומוקרנים בהמשך אל מורד הרגליים. הכאבים  בדרגות חומרה שונות לתקופות ארוכות. 
הטיפול בסיאטיקה
 תרופות להקלה על הכאב ונוגדות דלקת עצבית ללא מרשם רופא, תרגילי מתיחה, משחות וג'לים מקררים .
בכאבים עזים תינתנה תרופות במרשם רופא המשולבות בתרופות נוגדות דלקת ותרופות להרפיית שרירים.
נא לפנות לרופא מטפל לצורך אבחון וטיפול.


 
1. אנזימים המגנים על התא מפני עקה חמצונית, דלקת ורעלנים
אנזימי PHASE II מוכרים כחלק מה-DRUG METABOLIZING SYSTEM. זוהי קבוצת אנזימים המצויים בריכוז גבוה בכבד, אך גם במקומות אחרים בגוף, בהם מתבצע חילוף חומרים בין הגוף והסביבה, כגון הריאות והמעיים. בכבד יש לאנזימים אלו תפקיד חשוב בנטרול ואלימינציה של תרופות.

אנזימי PHASE I מוסיפים או חושפים קבוצה פונקציונלית בתרופה על ידי חמצון, חיזור או הידרוליזה. המוכרים מבין אנזימיPHASE I  הם אלו השייכים לקבוצת ציטוכרום 450P (CYTOCHROME P450), היושבים באנדופלסמיק רטיקולום החלק. אנזימי PHASE I הופכים את התרופות למסיסות מעט יותר במים ומנטרלים במידה רבה את פעילותם, אך לעתים הופכים אותם למטבוליטים ריאקטיביים המסוגלים לפגוע בשומנים, בחלבונים וב-DNA. 
לתמונה נכנסים אנזימי PHASE II שהם טרנספרזות (transferases), המוסיפים ("קונג'וגציה") קבוצת סולפנט, חומצה גלוקורונית, חומצת אמינו או גלוטתיון למטבוליט, וכך מגדילים מאוד את מסיסותו. לבסוף, חלבוני PHASE III מוציאים את המטבוליט החדש למרה או לדם, משם יופרש דרך הכליה [1].

מערכת ה-DRUG METABOLISM התפתחה אבולוציונית כדי להתמודד עם XENOBIOTICS (חומרים שמקורם מהחי/ צומח הנספגים בגוף) ועם מזהמים סביבתיים. האנזימים מבצעים דה-טוקסיפקציה ואלימנציה של חומרים שחדרו לגוף דרך דרכי העיכול, הנשימה או העור, ושעלולים להזיק. למעשה, מן הראוי לקרוא לאנזימי המערכת  בשם xenobiotic metabolizing enzymes. חשיבות מערכת זו במניעת נזק מחומרים הנספגים מבחוץ מומחשת ע"י הסיכון המוגבר לחלות בסרטן, המושרה ע"י קרצינוגנים באנשים בעלי פולימורפיזמים של אנזימים אלו. יש לציין שלאנזימים אלו תפקיד גם במטבוליזם של ליפידים אנדוגניים כגון הורמונים, סטרואידים, מלחי מרה ואיקוסנואידים (eicosanoids).

מוכרים מספר גורמי שעתוק המשרים את ביטויים של אנזימי PHASE II. ביניהם, (Nuclear factor, erythroid 2 related factor 2) nrf-2 הנקשר ל-AREs (antioxidant response elements) באזור הפרומוטר (promoter) של גנים המקדדים לאנזימי PHASE II (איור מספר 1). nrf-2 מופעל בזמן עקה חמצונית ודלקת, ונועד להביא לביטוים של אנזימים וחלבונים נוספים המגנים על התא (cytoprotectants) ע"י נטרולם של רדיקלים חופשיים/ מולקולות חמצן תגובתיות (ROS = Reactive Oxygen Species), רעלנים (toxins) וקרצינוגנים.

שתי קבוצות של אנזימיPHASE II  שביטויים מוגבר ע"י nrf-2 ואשר מגנים מפני מחלות רבות (במודלים ניסויים), הם אנזימי מערכת הגלוטתיון (glutathione = GSH) ו-HO-1 (heme oxygenase-1). הגלוטתיון הוא טרי-פפטיד המסונתז מחומצות האמינו גליצין, גלוטמין וציסטאין. הוא מצוי במזוננו, במיוחד בירקות ופירות, אך מיוצר גם de novo בכבד בכמויות משמעותיות. ציסטאין היא אחת מחומצות האמינו המכילות קבוצת סולפהידריל (SH), הקבוצה התפקודית של גלוטתיון. שתי מולקולות של GSH יכולות לנטרל ROS כגון מימן על-חמצני, וליצור גלוטתיון מחומצן דיסולפידי : GSSG) 2GSH + H2O2 GSSG + 2H2O).

התהליך מקוטלז ע"י גלוטתיון פראוקסידז (GPx). גלוטתיון מצוי בציטוזול, אך גם במיטוכונדריה בה נוצרות כמויות גדולות של רדיקלים חופשיים. GSSG מחוזר לשני GSH על-ידי רדוקטזות (GRx). תהליך זה צורך ATP אך משתלם מאוד לתא, כי הוא מונע נזק חמצוני ופגיעה בתפקוד חלבונים. בנוסף, גלוטתיון טרנספרזות  (GSTs) יכולות לצמד גלוטתיון למטבוליטים מזיקים שנוצרו על-ידי אנזימי PHASE I, וחלבון קרומי מוציא את התוצר מחוץ לתא. כך מערכת הגלוטתיון משתתפת בנטרול אוקסידנטים, רעלים וקרצינוגנים -  anti-oxidation, detoxification and cancer chemoprevention.

nrf-2 מגביר את ייצור האנזימים המסנתזים את הגלוטתיון, ואת אלו הפועלים אתו GST, GPx, GRx)) [2].

אנזים מעניין נוסף שמושרה ע"י nrf-2 הוא 1 heme oxygenase-( HO-1), המאוקטב על-ידי נוכחות של ,heme תוצר פירוק של המוגלובין. HO-1 מבוטא בתאים רבים בגוף ומפרק את ה- hemeלבילירובין, ברזל, ו-CO. מסתבר שבילירובין הינו אנטי-אוקסידנט מעולה. הברזל המשוחרר בתהליך זה משרה יצירה של פריטין ,(ferritin) ה”שומר” על הברזל ומונע ממנו להשתתף ביצירה של רדיקלים חופשיים.

בנוסף, מסתבר ש-CO, בריכוזים הנמוכים המאפיינים את פעילות HO-1, מבצע תפקודים ביוכימיים דומים לאלו שמבצע NO, כגון הרחבת כלי דם ופעולה אנטי-דלקתית. כך שתוצרי הפירוק של HEME על-ידי HO-1 מגינים על התא מפני פגיעות רבות. עכברים שעברו knock-out לגנים המקדדים ל- ,nrf-2אנזימי מערכת הגלוטתיון אוHO-1 , סובלים מנזק רקמתי גדול יותר בעקבות חשיפה לעשן סיגריות, אקמול וזיהום אוויר, ובמודלים של מחלות לב וכלי דם, מחלות אוטו-אימוניות, סרטן, ספסיס, אמפיזמה, ונזק ריאתי דלקתי חריף (Acute Lung Injury). מחקרים רבים בבעלי חיים מראים שעלייה ברמות ה-GSH ו-HO1 מגינה במודלים של מחלות שונות [3 ,2].
 
 2. איך ולמה פוליפנולים משרים את ביטוים של אנזימים מגנים

הצמחים מייצרים מגוון עצום של מטבוליטים מאבני הבניין של התא, חומצות אמינו ושומן, פחמימות ונוקליאוטידים. המטבוליטים המשניים secondary plant metabolites)) אינם חיוניים באופן מיידי לקיום התא הצמחי והם מצויים בריכוז נמוך יותר מאשר המטבוליטים הראשיים. בתחילה, הדעה הייתה שמדובר בחומרי פסולת שהצמח אינו מסוגל להפריש. כיום ידוע שלחומרים אלו תפקיד חשוב באינטראקציה בין הצמח וסביבתו, והם גם מגנים עליו מעקות שונות כמו תנאי קרקע ואקלים קשים. במלחמת ההישרדות במערכת אקולוגית ובאורגניזמים רבים (ecosystem), אחד מכללי המשחק החשובים הוא: "תאכל ואל תיאכל". צמחים שאינם ניידים ונמצאים בדרגה נמוכה בשרשרת המזון, למדו להכיר עיקרון זה היטב. אמנם צמחים מסוימים "מעוניינים" שפירותיהם ייאכלו ע"י יצורים שיפזרו את זרעיהם, אך הם גם מייצרים חומרים שמונעים מבעלי חיים אחרים מלאכול אותם. חלק מחומרים אלו הם רעילים, וחלקם הם אנטי-נוטריאנטים, כלומר פוגעים בספיגה של נוטריאנטים אחרים ממערכת העיכול. למעשה, הפוליפנולים (polyphenols),  קבוצה גדולה של מטבוליטים משניים בצמח, נחשבו בתחילה לאנטי- נוטריאנטים  כיוון שחלקם מונעים ספיגה של ברזל, ובנוסף הם משרים עקה חמצונית כשהם נאכלים במינונים גבוהים. בשנים האחרונות הסתבר שפוליפנולים אחרים מפעילים את גורם השעתוק nrf-2, וכך משרים ביטוי אנזימים המסנתזים גלוטתיון, GST, GPx, ו- HO-1[4-6].

קיימת תיאוריה של co-evolution, הטוענת ששינויים אבולציוניים בזן אחד חייבו הסתגלות גנטית בזנים האחרים. כך, בעלי חיים הניזונים מצמחים פיתחו מנגנון לזהות מטבוליטים משניים העשויים להזיק, ולהגיב בייצור אנזימי .PHASE II הפוליפנולים במזוננו דומים במבנם לחומרים מזיקים, אך אינם רעילים ועדיין מפעילים את מערכת .PHASE II כלומר, בני אדם הצורכים פוליפנולים נהנים מהפעלת מנגון הגנה טבעי של הגוף, מבלי להינזק.

בניסויים בבעלי חיים הוכח שבמינונים גבוהים - הפוליפנולים הם רעילים. יש המכנים את ההשפעה המגנה של צריכת כמויות סבירות של פוליפנולים  בשם "הורמזיס"(hormesis), המקבילה הביולוגית של "מה שלא מחסל, מחשל" [6-8]. מושג זה הוטבע על-ידי מדענים שחקרו את ההשפעה של קרינה מייננת על תאים. קרינה זו ידועה כמחוללת עקה חמצונית, פגיעה ב-DNA והשריית מוטציות. הסתבר, שבמינון נמוך מאוד, קרינה מייננת הגנה על תאים מהתמרה סרטנית בעקבות חשיפה לקרינה בהמשך.

הטענה היא שבמינון נמוך מאוד מפעילה הקרינה מנגנוני הסתגלות, ואלו פועלים למנוע פגיעה בחשיפה החוזרת אם היא מתרחשת מעט מאוחר יותר. אמנם מושג זה אינו מקובל אצל רוב המדענים העוסקים בהשפעות הקרינה על בריאות האדם, אבל מוכרים שני מצבים רפואיים המתנהגים על-פי עקרון זה: 1) אצל אדם שאינו פעיל גופנית, התעמלות עוצמתית חד-פעמית גורמת לעקה חמצונית חזקה. אבל פעילות גופנית חוזרת עם עלייה הדרגתית בעוצמה, מביאה לביטוי של אנזימים אנטי-אוקסידנטיים בשרירים, בלב ובכלי דם, ולאדם הפעיל גופנית יש יכולת אנטי-אוקסידנטית גבוהה מאדם שאינו פעיל. למעשה, כושר גופני הוא הסתגלות הרקמות למצבי סטרס חוזרים.

2) נזק רה-פרפוזיה שלאחר איסכמיה (ischemia-reperfusion injury): באופן פרדוקסלי, התחדשות אספקת החמצן לאיבר שהיה איסכמי זמן מה, מביאה לעקה חמצונית ולדלקת הפוגעות ברקמה לעתים יותר מאשר האיסכמיה עצמה. חוקרים מצאו שסגירת עורק כלילי בלב של חזירים לזמן קצר הגנה מפני נזק רה-פרפוזיה מספר דקות לאחר מכן. האיסכמיה הקצרה והמכוונת "מכינה" את האיבר לסטרס גדול יותר בעתיד ונקראת pre-conditioning. ישנם כירורגים העוסקים בהשתלות המיישמים עיקרון זה ע"י השריית איסכמיה קצרה באיבר לפני הוצאתו מהתורם, על מנת להפיק הגנה בזמן שהאיבר המושתל אינו מקבל אספקת דם. גם כאן משוער שהאיסכמיה הקצרה מפעילה מסלולי signal transduction המשרים ביטוי של אנזימים מגינים. באופן מעניין ביותר, מתן פוליפנולים במזון או לתוך הווריד לפני איסכמיה ממושכת (בבעלי חיים) מגן מפני נזק רה-פורפוזיה באופן דומה: הפוליפנולים מבצעים pharmacological pre-conditioning. כלומר, הפוליפנולים מחקים מצב של סטרס והרקמה מגיבה במנגנוני הגנה, וכך היא מוכנה יותר לנזק של רה-פרפוזיה [8].

דוגמה נוספת להורמזיס היא האטת תהליכי הזדקנות והארכת תוחלת החיים ע"י הפחתה מתונה של צריכת קלוריות (caloric restriction). תת-תזונה אמנם מקצרת את החיים, אך נמצא שמתן ברות המכילה את כל הנוטריאנטים החיוניים אך מכילה כ-30% פחות קלוריות, מביאה להפחתה משמעותית בייצור רדיקלים חופשיים, דלקות, תנגודת לאינסולין ומחלות דה-גנרטיביות. תופעה זו הודגמה בתאי שמר, תולעת עגולה, זבוב הפירות, עכברים וחולדות. שכיחות שינויים דמויי אלצהיימר במוחם של קופים שצרכו מצעירותם ברות מופחתת קלוריות הייתה נמוכה בהרבה מאשר אצל אלו שצרכו מזון על פי רצונם. כמובן שמדובר בתהליך מורכב שאינו מובן דיו ולא הוכח חד-משמעית בבני-אדם. אך משערים שמדובר בתהליך הסתגלות של תאים/ יצורים לסטרס, שנובע מהיעדר מקורות אנרגיה בסביבתם. קיים עניין רב בפענוח החלבונים/ גנים המתווכים תופעה זו.
 

קבוצת חוקרים מהרווארד טוענת שהמועמדת המובילה היא קבוצת אנזימים בשם Sirtuins, שהינם NAD-dependent histone deacteylsases , המייצבים את ה-DNA אך גם מסייעים במטבוליזם כללי. היעדר סובסטרטים לאנרגיה מקטין את יחס ה-NADH/NAD (NAD מחוזרת ל-NADH בתהליכי פירוק פחמימות ושומנים) וכך מופעלים ה-sirtuins. חוקרים אלו הוציאו פטנט והקימו חברה המחפשת אחר חומרים שיפעילו את ה- sirtuinsבאופן המחקה מיעוט קלוריות/ NADH. הקבוצה הראתה ש-  resveratrol, פוליפנול המצוי ביין אדום, הוא אגוניסט טבעי של sirtuins והוא מאריך את חייהם של תאי שמר, זבובים ותולעים בדומה להפחתת קלוריות. בנוסף, מתן resveratrol לחולדות שצרכו עודף שומנים הפחית את השינויים המטבוליים השליליים (תנגודת לאינסולין, היפרליפידמיה) והאריך את תוחלת החיים שלהם. בריאותן ותפקודן של חולדות מבוגרות הצורכות resveratrol ודיאטה עתירת קלוריות, היו דומים לאלו של חולדות צעירות עם דיאטה רגילה. לכאורה, resveratrol מחקה הפחתת קלוריות גם כשחולדות צרכו עודף קלוריות!  [9,10]

יש לומר שהמינונים של resveratrol היו גבוהים מאוד בעבודה זו, ובאופן כללי, רוב ההשפעות המיטיבות של צריכת פוליפנולים הודגמו בבעלי חיים בלבד. לא סביר שצריכת פוליפנולים במזון או כתוסף מזון תגן עלינו מאורח חיים לא בריא. אך כפי הנראה, הפוליפנולים אכן משרים את בטויים של אנזימים מגנים ע"י הפעלת nrf-2. השפעה מיטיבה נוספת הינה עיכוב גורם השעתוק הדלקתי, NFκB. הפעולה המשולבת של נוגד-דלקת ובטויי אנזימים מגנים תורמת לבריאות אדם הצורך מזונות מהצומח [4-6,10].
 
 3. התועלת בצריכת פוליפנולים ע"י בני-אדם

הפוליפנולים מצויים ברוב המאכלים והמשקאות שלנו שמקורם בצמחים: פירות, ירקות, דגנים, קטניות, ותבלינים. מזונות העתירים במיוחד בפוליפנולים הם תפוחים, בצל, יין אדום, תה ירוק, קקאו, כורכום, שמן זית כתית, סויה ותה. דיאטה ים-תיכונית עשירה מאוד בפוליפנולים, ומחקרי עוקבה הראו שקיימת קוראלציה הפוכה בין צריכת פוליפנולים במזון ובין מחלות לב [10]. נמצא גם ששתיית תה ירוק (ביפן) קשורה בתמותה קרדיו-וסקולרית פחותה ובתחלואה סוכרתית מופחתת [11,12].

פוליפנולים משפרים את תפקוד האנדותל שעלול להינזק ע"י גורמי הסיכון לטרשת עורקים. קבוצתו של פרופ' מיכאל אבירם הראתה שפוליפנולים מיין ורימונים מפחיתים את חמצון ה-LDL בבני אדם. מחקר  נוסף בספרד בדק את השפעת הצריכה של שלוש כפות שמן זית ביום, extra-virgin, במשך שנתיים, על גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים אצל 200 אנשים בריאים. קבוצה אחת קיבלה שמן זית כתית מעולה עשיר בפוליפנולים, ושתי קבוצות ביקורת קיבלו שמן עם כמות בינונית או מועטה של פוליפנולים (בתהליך העיבוד הוצאו חלק או רוב הפוליפנולים מהשמן). נמצאה השפעה מיטיבה תלויה בכמות של פוליפנולים בשמן זית על חמצון LDL ורמות HDL. עבודה חשובה זו מראה שהפוליפנולים הם מרכיב חיוני בדיאטה הים-תיכונית [13].

 אין עדות אפידמיולוגית לכך שפוליפנולים מונעים סרטן. במזרח אסיה שיעור סרטן הכבד הוא הגבוה בעולם, משום שתושבים רבים חולים בהפטטיס וירלית HBV וגם חשופים לקרצינוגן aflatoxin, המיוצר ע"י פטרייה הגדלה על מזון שאינו נשמר/ מאוחסן היטב. השילוב של דלקת כרונית והקרצינוגן מביאה לפגיעה ב-DNA ולהתמרה סרטנית. תוצאות ראשוניות ממחקר קליני של שתיית תה ירוק אצל חולי HBV החשופים לקרצינוגן בסין, הראתה שהתה מפחית את הפגיעה ב-DNA [14].

מספר פוליפנולים מעכבים התפתחות סרטן המעי בבעלי חיים. קבוצתו של פרופ' נדיר ארבר מבי"ח איכילוב הראתה שכורכום, הפוליפנול העיקרי בכורכום, פועל סינרגיסטית עם coxibs במניעת סרטן המעי בחולדות. כיוון ש-coxibs מפחיתים היארעות סרטן המעי אך מעלים תחלואה קרדיו-וסקולרית. פרופ' ארבר מתכוון לבדוק טיפול משולב של כורכום, במינון נמוך, וחומר כימותרפי אצל חולים בסרטן מעי גרורתי. בעולם מתקיימים מחקרים קליניים על היעילות של פוליפנולים במניעה ראשונית של סרטן. 

צמחי מרפא רבים עשירים בפוליפנולים. לדוגמה, הסילימרין (silymarin) שמקורו בצמח גדילן מצוי, ידוע כבר שנים רבות כ"מנקה רעלים" מהכבד. ואכן הצמח מעלה את ריכוז הגלוטטיון בכבד. ה-NIH האמריקני מממן מחקרים קליניים הבודקים את היעילות והבטיחות של סילימרין כטיפול במחלת הכבד השומני אצל חולים עםnon-alcoholic fatty liver disease  וזיהום ב-HCV. התוצאות הראשונות נראות מבטיחות [15].

כורכומין נמצא כיעיל במניעת הישנות של ulcerative colitis  [16]ומניעת דחיית שתל כלייתי  [17] פוליפנולים שונים (מיין אדום, מכורכום ומתה ירוק) מעכבים התפתחות אלצהיימר בבעלי חיים, ומספר מחקרים קליניים בודקים אפשרות זו בבני אדם.
 
נראה אם כן, שהפוליפנולים, על אף שאינם נחשבים נוטריאנטים חיוניים, תורמים רבות לבריאות ולמניעת מחלות. קשה מאוד להוציא פטנט על פוניפולים או חומרים אחרים מהטבע. קבוצת חוקרים אמריקנית ניסתה   להוציא פטנט על כורכומין כמעודד ריפוי פצעים, אך לא הצליחה, כי עלתה הטענה שמדובר בהפרת הקניין הרוחני של הרפואה האיורוודית, והוצג מסמך בן 2000 שנה המתאר את השימוש הזה בכורכום. מה שנותר לנו זה להקפיד על תפריט מגוון ומאכלים מהצומח. בנוסף, יש בהחלט הצדקה ללגום יין אדום ולנשנש מעט שוקולד מריר עשיר בקקאו. בתיאבון!
 
 
ד"ר חיים שפירא - תזונאי קליני ופרופ' פייר זינגר- מנהל טיפול נמרץ כללי, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון
 
 
מקורות
Dietrich CG, Geier A, Oude Elferink RP. ABC of oral bioavailability: transporters as gatekeepers in the gut. Gut; 52(12): 1788-1795, 2003
 Kensler TW, Wakabayashi N, Biswal S. Cell Survival Responses to Environmental Stresses Via the Keap1-Nrf2-ARE Pathway. Annu Rev Pharmacol Toxicol; 29: [Epub ahead of print], 2006
Ryter SW, Alam J, Choi AM. Heme oxygenase-1/carbon monoxide: from basic science to therapeutic applications. Physiol Rev; 86(2): 583-650, 2006
4. [No authors listed] Proceedings of the 1st International Conference on Polyphenols and Health. Vichy, France, November 18-21, 2004. Am J Clin Nutr; 81(1 Suppl): 215S-335S, 2005
Surh YJ, Kundu JK, Na HK, et al. Redox-sensitive transcription factors as prime targets for chemoprevention with anti-inflammatory and antioxidative phytochemicals. J Nutr; 135(12 Suppl): 2993S-3001S, 2005
Moskaug JO, Carlsen H, Myhrstad MC, Blomhoff R. Polyphenols and glutathione synthesis regulation. Am J Clin Nutr; 81(1 Suppl): 277S-283S, 2005
Bukowski JA, Lewis RJ. Hormesis and health: a little of what you fancy may be good for you.South Med J; 93(4): 371-374, 2000
Mattson MP, Cheng A. Neurohormetic phytochemicals: low-dose toxins that induce adaptive neuronal stress responses.Trends Neurosci; 29(11): 632-639, 2006
Baur JA, Sinclair DA. Therapeutic potential of resveratrol: the in vivo evidence. Nat Rev Drug Discov; 5(6): 493-506, 2006
Scalbert A, Manach C, Morand C, et al. Dietary polyphenols and the prevention of diseases. Crit Rev Food Sci Nutr; 45(4):287-306, 2005
Kuriyama S, Shimazu T, Ohmori K, et al.. Green tea consumption and mortality due to cardiovascular disease, cancer, and all causes in Japan: the Ohsaki study. JAMA;. 13;296(10): 1255-1265, 2006
JACC study group.  The relationship between green tea and total caffeine intake and risk for self-reported type 2 diabetes among Japanese adults.
Ann Intern Med18;144(8): 554-562, 2006
EUROLIVE Study Group. The effect of polyphenols in olive oil on heart disease risk factors: a randomized trial. Ann Intern Med; 145(5): 333-341, 2006
Luo H, Tang L, Tang M, Billam M, Huang T, Yu J, Wei Z, Liang Y, Wang K, Zhang ZQ, Zhang L, Wang JS. Phase IIa chemoprevention trial of green tea polyphenols in high-risk individuals of liver cancer: modulation of urinary excretion of green tea polyphenols and 8-hydroxydeoxyguanosine. Carcinogenesis; 27(2): 262-268, 2006
Federico A, Trappoliere M, Tuccillo C, de Sio I, Di Leva A, Del Vecchio Blanco C, Loguercio C. A new silybin-vitamin E-phospholipid complex improves insulin resistance and liver damage in patients with non-alcoholic fatty liver disease: preliminary observations. Gut; 55(6):901-902, 2006
Hanai H, Iida T, Takeuchi K, et al  Curcumin Maintenance Therapy for Ulcerative Colitis: Randomized, Multicenter, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial. Clin Gastroenterol Hepatol; 10; [Epub ahead of print], 2006
Shoskes D, Lapierre C, Cruz-Corerra M, et al. Beneficial effects of the bioflavonoids curcumin and quercetin on early function in cadaveric renal transplantation: a randomized placebo controlled trial. Transplantation; 80(11): 1556-1559, 2005.
Shapiro H, Singer P, Halpern Z, Bruck R. Polyphenols in the treatment of inflammatory bowel disease and acute pancreatitis: the missing ingredient in enteral and parenteral nutrition formulas? Gut; 24; [Epub ahead of print], 2006

 

 

פטרת ציפורניים - איך מונעים ואיך מטפלים.
אם שמתם לב לפתע שהציפורניים ברגליים שלכם משנים צורה או צבע, וכבר שללתם את האפשרות שמדובר בלכלוך או בחתיכת מסטיק שנדבקה לכם לרגל, יש סיכוי שאתם סובלים מפטרת ציפורניים. פטרת ציפורניים היא בעיה נפוצה ביותר, המטרידה נשים וגברים כאחד בכל ימות השנה, במיוחד בתקופת הקיץ בה רובנו מתהלכים בנעליים פתוחות בשל המראה הלא אסתטי של ציפורני הרגליים. אם עד עכשיו הזנחתם את הטיפול בבעיה, הגיע הזמן לשנות גישה ולהתחיל לטפח את ציפורני הרגליים.

מהי פטרת ציפורניים?
פטרת ציפורניים היא מחלה הנגרמת כתוצאה מזיהום פטרייתי, והיא עלולה להופיע בציפורני הרגליים והידיים. הזיהום הפטרייתי גורם לשינויים בצורה, במראה ובצבע הציפורן. הציפורניים מתעבות, מקבלות מרקם מחוספס וגבשושי, הופכות עכורות ומשנות את צבען ללבן, צהוב או חום. לעתים הציפורן נשברת או אפילו ניתקת לגמרי ממקומה ונושרת.

פטרת ציפורניים היא מחלה מדבקת ועל מנת שתתקיים הדבקה צריכים להתקיים לפחות שני תנאים. התנאי הראשון הוא חשיפה לפטרייה שיכולה להתרחש, לדוגמה, בעת שימוש במלתחות ציבוריות במקומות כמו בריכה, חדר כושר או חוף הים. התנאי השני הוא קיומה של תכונה גנטית אצל הפונדקאי המאפשרת את ההידבקות. תנאים מיטביים לשגשוג הפטרייה הם חושך, חום ולחות הנוצרים כתוצאה מנעילת נעליים סגורות במשך שעות רבות, במיוחד בקיץ.

כיצד ניתן להקטין את הסיכוי להידבקות?
על מנת להקטין את הסיכוי להידבקות בפטרת ציפורניים יש לדאוג, עד כמה שניתן, שלא ייווצרו תנאים שמעודדים את שגשוג הפטרייה. לפניכם מספר המלצות:

• העדיפו סנדלים על נעליים - מומלץ להימנע מנעילת נעליים סגורות ולהעדיף סנדלים המשאירים את כף הרגל מאווררת ויבשה.

• שימרו על כפות רגליים יבשות - חשוב לשמור את כפות הרגליים יבשות עד כמה שאפשר. במידה ונועלים נעליים רצוי לגרוב גרביים מבד נושם ומנדף, כמו כותנה, ולהחליפן לפחות אחת ליום ואפילו פעמיים ביום.

• בביקור במלתחות ציבוריות, נעלו כפכפים - בעת ביקור במלתחות ציבוריות מומלץ לנעול כפכפים על מנת להימנע ממגע ישיר של כף הרגל עם הרצפה, פעולה זו מורידה באופן משמעותי את הסיכוי להידבקות.

• טפחו את כפות הרגליים - פצעים, חתכים ועור מתקלף מהווים קרקע פורייה להתפתחות זיהומים. שימוש בתכשירים לטיפוח כפות הרגליים ישאיר את העור גמיש ושלם ויוריד את הסיכוי להתפתחות הפטרייה.

קו אנזים Q10 


כללי
קו אנזים Q10 הינו חומר דמוי ויטמין המשתייך לקבוצת תרכובות המכונה יוביקווינונים (Ubiquinones) אשר מקורם במילה הלטינית Ubiquitas שפירושה "מצוי בכל מקום". ואכן כך, קו אנזים Q10 מצוי כמעט בכל תא בגוף ובריכוזים גבוהים באיברים אשר דורשים כמויות מוגברות של אנרגיה כגון הלב, המוח, הכבד, הכליות והלבלב. קו אנזים Q10 הינו נוֹגד חִמצון חזק, מסיס בשומן המיוצר כמעט בכל תא בגוף ומשמש כזרז בתהליכי חילוף החומרים בתא. תפקידיו העיקריים כוללים הפקת אנרגיה (הפקת מולקולות ATP בתהליך הנשימה התאית (מעגל קרבס)) מפחמימות ושומנים והגנה על מעטפת התאים וחומצות גרעין (DNA) בפני נזקים חמצוניים הנוצרים מרדיקלים חופשיים. עיקר חשיבותו של קו אנזים Q10 הינה בשמירה על תפקוד תקין של מערכת הלב וכלי הדם אך נמצא כי הוא חיוני גם לפעילות תקינה של מערכת העצבים והמערכת החיסונית.

 מקורות תזונתיים לקו אנזים Q10:
קו אנזים Q10 מיוצר בתאי הגוף אך גם מגיע ממקורות תזונתיים בכמויות מועטות. להלן כמה מזונות אשר קיים בהם ריכוז גבוה יחסית של קו אנזים Q10 :
מקורות מן הצומח: פולי סויה, ברוקולי, תרד, אגוזים, דגנים מלאים ושמן קנולה.
מקורות מן החי: בשר (איברים פנימיים) ודגים (סלמון, מקרל, סרדינים).
 
תפקידיו של קו אנזים Q10:
חיוני לתהליך הפקת מולקולות אנרגיה (ATP) בתהליך הנשימה התאית (מעגל קרבס). קו אנזים Q10 משמש כזרז לאנזימים ואלקטרונים המשתתפים בתהליכים של חילוף חומרים בתאים.
נוֹגד חִמצון חזק המגן על מעטפת תאי הגוף וחומצות גרעין (DNA) בפני נזקים חמצוניים הנוצרים מרדיקלים חופשיים.
מונע חמצון של שומנים וכולסטרול ומפחית את רמתם בדם.
מגן על רקמות הגוף בפני תהליכי הזדקנות.
מסייע לחיזוק המערכת החיסונית על ידי השפעה על תאי הדם הלבנים.
 

תכונות נוספות של קו אנזים Q10:
טיגון של מזונות המכילים קו אנזים Q10 הורס כ- 14-32% מהתרכובת.
חלק גדול מקו אנזים Q10 נהרס במזונות מעובדים אשר עוברים תהליכי שימור, הקפאה ואחסון.
הצריכה הממוצעת של קו אנזים Q10 מהמזון נעה בין 3-5 מ"ג, כמות אשר אינה בעלת השפעה טיפולית.
ספיגה והפרשה של קו אנזים Q10:
תהליך הספיגה של קו אנזים Q10 מתבצע במעי הדק בנוכחות שומנים. לאחר ספיגתו מועברת התרכובת באמצעות כילומיקרונים (רכיבים אשר תפקידם להוביל שומנים מהמעיים דרך זרם הדם אל הכבד) אל הכבד. מהכבד מועבר הויטמין אל תוך חלבונים שומניים (ליפופרוטאינים) וכך נישא אל רקמות הגוף השונות. תהליך ייצורו של קו אנזים Q10 נעשה בעיקר בכבד אך גם בתאי הגוף השונים ותלוי בנוכחות משפחת ויטמיני B ויטמין C, חומצת האמינו טירוזין ומספר מינרלי קורט.
בנוסף, ספיגתו של קו אנזים Q10 ממזונות הינה מועטה ואינה בעלת השפעה טיפולית ולכן בעת מחסור קיים צורך בנטילת תוסף תזונה המכיל את התרכובת.
כמותו הכוללת של קו אנזים Q10 בגוף מוערכת בכ- 0.5-1.5 גרם והוא מצוי בריכוזים גבוהים בעיקר באיברים כגון לב, כבד, מוח, כליות ולבלב בהם נדרשות רמות אנרגיה גבוהות.

 גורמים לחוסר בקו אנזים Q10:
תזונה לקויה – תפריט תזונתי לא מאוזן המכיל בעיקר מזונות מעובדים או תת תזונה עלולים לגרום לחוסר בקו אנזים Q10. בנוסף, קו אנזים Q10 נהרס במזונות מטוגנים.
חסר בויטמינים – מחסור בויטמיני B, ויטמין C ומינרלי קורט גורם לייצור מופחת של קו אנזים Q10 בכבד.
מחלות שונות – נמצא כי קיימות רמות נמוכות של קו אנזים Q10 אצל אנשים אשר לוקים במחלות כגון מחלות לב, איידס, סוכרת וסרטן, כנראה בשל דרישה מוגברת של הרקמות לתרכובת במצבים אלו.
פעילות גופנית מאומצת – ביצוע פעילות גופנית מאומצת לאורך זמן עלול לגרום לניצול מוגבר של קו אנזים Q10 ולחוסר בו.
תרופות – תרופות שונות כגון סטטינים (המשמשים לטיפול ברמות שומנים וכולסטרול גבוהות בדם) או טיפולים בכימותרפיה פוגעים בייצור של קו אנזים Q10 וגורמים לחוסר בו.
גיל – ספיגתו וייצורו של קו אנזים Q10 יורד ככל שמתבגרים.
סטרס – רמות סטרס גבוהות גורמות לעקה חמצונית וכתוצאה לניצול מוגבר של קו אנזים Q10 ולחוסר בו.
 הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בקו אנזים Q10:
התסמינים העיקריים של חוסר בקו אנזים Q10 הינם עייפות, חולשת שרירים וכאבי שרירים.
בנוסף, חוסר בקו אנזים Q10 עלול להחריף מחלות כרוניות שונות ובעיקר מחלות לב וכלי דם, סוכרת ומחלות כליה.
 
עודף של קו אנזים Q10 (רעילות):
לא ידוע על רעילות במתן תוסף של קו אנזים Q10. עם זאת, במקרים מסוימים נמצא כי מינונים של 600-1200 מ"ג עלולים לגרום לתופעות לוואי שונות המתבטאות בהפרעות שונות במערכת העיכול כגון אי נוחות, שלשולים, הקאות, בחילות וחוסר תיאבון. במקרים נדירים גם נצפתה פריחה בעור.
במרבית המקרים בהם דווחו תופעות לוואי נלקח המינון היומי בפעם אחת במהלך היום. לכן, מומלץ בכל מקרה של נטילת תוסף קו אנזים Q10 לחלק את המינון היומי הנדרש למספר מנות במהלך היום על מנת למנוע תופעות לוואי אפשריות.
מינון יומי מומלץ של קו אנזים Q10 לפי ה-(RDA (RECOMMENDED DAILY ALLOWANCE:
לא קיים מינון יומי מומלץ של קו אנזים Q10 לפי ה- RDA.
מינון יומי מומלץ של קו אנזים Q10 לפי ה-(ODA (OPTIMAL DAILY ALLOWANCE:
לא קיים מינון יומי מומלץ של קו אנזים Q10 לפי ה- ODA.

טווח מינון לטיפול בחוסר קו אנזים Q10:
קו אנזים Q10 משמש כתוסף תזונה בעיקר במחלות לב וכלי דם (כגון אי ספיקת לב, תעוקת חזה, יתר לחץ דם ועוד).
בנוסף, הוא נמצא כיעיל בטיפול במחלות של המערכת העצבית (כגון פרקינסון), סוכרת, מיגרנות, פוריות הגבר, בעיות חניכיים, תסמונת העייפות הכרונית ופיברומיאלגיה.
חשיבותו של קו אנזים Q10 קיימת גם במניעת נזקים לשרירים הנגרמים עקב שימוש בסטטינים (תרופות לטיפול ברמות גבוהות של שומנים וכולסטרול בדם), מניעת נזקים חמצוניים הנגרמים עקב טיפולים כימותרפיים בסרטן ובהמרצה חיסונית בטיפול באיידס. כמו כן, תוסף של קו אנזים Q10 מסייע להגברת עמידות לאימונים גופניים אצל ספורטאים.
במחקרים שנעשו על תוסף של קו אנזים Q10 נבדקו מינונים שונים הנעים בטווח של 100-2000 מ"ג ביום. עם זאת, עדיין לא נקבעו טווחי מינון טיפוליים לבעיות רפואיות שונות עקב מחסור במחקרים.
במרבית המקרים המינון המומלץ נע בין 60-300 מ"ג ביום.
בנוסף, מומלץ שלא ליטול תוסף של קו אנזים Q10 לפני השינה משום שהוא מעלה רמות אנרגיה ועלול לפגום באיכות השינה.

 תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם קו אנזים Q10:
ויטמין B6 – רמות תקינות של ויטמין B6 חיוניות להפיכת חומצת אמינו טירוזין לקו אנזים Q10. בנוסף, השניים פועלים יחדיו כנוגדי חמצון יעילים המאטים תהליכי הזדקנות, מסייעים לשיפור תפקודים קרדיווסקולאריים (הקשורים ללב וכלי דם), לטיפול במחלות קרדיווסקולאריות ולשיפור תפקודי מערכת החיסון (עלייה ברמות תאי הדם הלבנים, נוגדנים וגורמים נוספים הקשורים למערכת החיסון)1,2.
ל-קרניטין – ל-קרניטין הינה חומצה אמינית אשר תפקידה לשאת חומצות שומן אל תוך התא לצורך יצירת אנרגיה. חומצה אמינית זו משמשת ספורטאים לשיפור ייצור אנרגיה בשרירים ומסייעת בטיפול בבעיות לב (לדוגמא אצל אנשים הסובלים מתעוקת חזה או אנשים שעברו התקף לב). שילוב של קו אנזים Q10 וחומצת אמינו ל- קרניטין עשוי להגביר את היעילות של השניים ולגרום להשפעה חיובית על בריאות הלב. יחד עם זאת, עדיין לא קיימים מספיק מחקרים בנושא3-4.
ויטמין E – קו אנזים Q10 וויטמין E עובדים בשילוב למניעת נזקים חמצוניים ולמניעת חמצון שומנים1,5.
צמח המרפא ג'ינקו דו אונתי (Ginkgo biloba) – שילוב של קו אנזים Q10 בעת טיפול בצמח המרפא ג'ינקו דו אונתי עשוי לסייע בשיפור תסמינים של פיברומיאלגיה. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים על מנת לאשש זאת6.
סטטינים – קבוצת הסטטינים הינה קבוצת תרופות אשר משמשת להורדת רמות שומנים וכולסטרול בדם על ידי חסימה של אנזים (HMG-CoA Reductase) המצוי בכבד ודרוש לייצור כולסטרול. אנזים זה הכרחי גם לייצור של קו אנזים  Q10 ולכן בעת נטילת תרופות אלו נפגע הייצור של קו אנזים Q10 בכבד. בנוסף, ידוע כי קיימות תופעות לוואי שונות (כגון כאבי שרירים, פגיעה בשריר הלב ובפעילותו, ירידה בכושר הגופני ורעילות כבדית) המקושרות לנטילת סטטינים ואופייניות גם למחסור בקו אנזים Q10 (חשוב לציין כי על פי המחקרים סטטינים המסיסים בשומן גורמים לרעילות גבוהה יותר מאלו המסיסים במים). שילוב של תוסף קו אנזים Q10 בעת טיפול בסטטינים עשוי למנוע את התסמינים או לשפר אותם, להעלות רמות של קו אנזים Q10 בתאי הגוף ולהגן על שריר הלב מפני רעילות. עם זאת, קיימים מחקרים סותרים בנושא7-10. 
דוגמא לתרופות ממשפחת הסטטיניםSimvastatin (Simvacor,Simvaxon)  ו-Atorvastatin (Lipitor).
חוסמי בטא – נטילת תרופות חוסמות בטא כגון Atenolol (Normiten, Normalol), Bisoprolol (Cardiloc) ו-Carvedilol (Carvedexxon, Dimitone) המשמשות בעיקר לטיפול ביתר לחץ דם עלולה לגרום לירידה ברמות קו אנזים Q10 ולתופעות לוואי שונות (כגון עייפות, קושי בנשימה ועוד). תרופות מסוג זה חוסמות אנזימים שונים אשר הכרחיים לשריר הלב ותלויים בנוכחות קו אנזים Q10. נטילה של תוסף קו אנזים Q10 עשויה לשפר את תופעות הלוואי ולסייע להפחתת לחץ הדם ולשמירה על שריר הלב11.
פנותיאזינים – נטילת תרופות ממשפחת הפנותיאזינים כגון Perphenazine (Perphenan) ו-Thioridazine (Ridazine) המשמשות לטיפול בהפרעות פסיכוטיות עלולה לגרום להפרעות בשריר הלב. נטילה של קו אנזים Q10 בשילוב עם התרופות עשויה למנוע את הנזקים הללו12.
כימותרפיה – נטילת תרופות כימותרפיות ממשפחת ה Anthracyclines כגון  Doxorubicin (Doxil) ו-Daunorubicine (Cerubidine) גורמת לעקה חמצונית הפוגעת בשריר הלב, לירידה ברמות קו אנזים Q10 ולהפחתה בייצורו ובייצור אנזימים תוך תאיים התלויים בנוכחותו. נטילה של תוסף קו אנזים Q10 לפני, במהלך ואחרי טיפולים כימותרפיים עשויה לשפר את תופעות הלוואי של התרופה ולהגן על שריר הלב מפני רעילות. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים על מנת לאשש זאת13-15.
סולפניל אוריאה – תסמינים הכוללים רמות נמוכות של קו אנזים Q10, עקה חמצונית ויתר לחץ דם נפוצים אצל אנשים אשר סובלים מסוכרת מסוג 2. כמו כן, נטילת תרופות ממשפחת סולפניל אוריאה כגוןGlibenclamide (Gluben, Glibetic)  ו-Glipizide (Gluco-rite) המשמשות לטיפול בסוכרת מסוג 2 עלולה לגרום לירידה ברמות קו אנזים Q10. לכן, בעת טיפול בתרופות אלו מומלץ ליטול תוסף של קו אנזים Q10 אשר עשוי להעלות רמות של קו אנזים Q10 בדם, לשפר את השליטה ברמות הגלוקוז בדם ולהפחית יתר לחץ דם. יחד עם זאת, חשוב לבצע מעקב וניטור אחר רמות סוכר בדם ולחץ דם16.
 תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם קו אנזים Q10:
סטטינים – קבוצת הסטטינים הינה קבוצת תרופות אשר משמשת להורדת רמות שומנים וכולסטרול בדם על ידי חסימה של אנזים (HMG-CoA Reductase) המצוי בכבד ודרוש לייצור כולסטרול. אנזים זה הכרחי גם לייצור של קו אנזים  Q10 ולכן בעת נטילת תרופות אלו נפגע הייצור של קו אנזים Q10 בכבד. בנוסף, ידוע כי קיימות תופעות לוואי שונות (כגון כאבי שרירים, פגיעה בשריר הלב ובפעילותו, ירידה בכושר הגופני ורעילות כבדית) המקושרות לנטילת סטטינים ואופייניות גם למחסור בקו אנזים Q10 (חשוב לציין כי על פי המחקרים סטטינים המסיסים בשומן גורמים לרעילות גבוהה יותר מאלו המסיסים במים). שילוב של תוסף קו אנזים Q10 בעת טיפול בסטטינים עשוי למנוע את התסמינים או לשפר אותם, להעלות רמות של קו אנזים Q10 בתאי הגוף ולהגן על שריר הלב מפני רעילות. עם זאת, קיימים מחקרים סותרים בנושא7-10. 
דוגמא לתרופות ממשפחת הסטטינים: Simvastatin (Simvacor, Simvaxon), Pravastatin (Lipidal) ו-Atorvastatin (Lipitor).
קומדין – נטילת תוסף של קו אנזים Q10 עלולה להפריע לפעילות של התרופה Warfarin (Coumadin) המשמשת לדילול דם (הפחתת קרישת טסיות הדם) קוא אנזים Q10 דומה מבחינה מבנית לויטמין K ועשוי לנגוד את פעילות התרופה. בכל מקרה מומלץ לבצע מעקב וניטור אחר רמות הקרישה בדם בעת שילוב של השניים17-18.
חוסמי בטא – נטילת תרופות חוסמות בטא כגון Atenolol (Normiten, Normalol) ,Bisoprolol (Cardiloc) ו-(Carvedilol (Carvedexxon, Dimitone המשמשות בעיקר לטיפול ביתר לחץ דם עלולה לגרום לירידה ברמות קו אנזים Q10 ולתופעות לוואי שונות (כגון עייפות, קושי בנשימה ועוד). תרופות מסוג זה חוסמות אנזימים שונים אשר הכרחיים לשריר הלב ותלויים בנוכחות קו אנזים Q10 נטילה של תוסף קו אנזים Q10 עשויה לשפר את תופעות הלוואי ולסייע להפחתת לחץ הדם ולשמירה על שריר הלב11.
כימותרפיה – נטילת תרופות כימותרפיות כגוןDoxorubicin (Doxil)   גורמת לעקה חמצונית הפוגעת בשריר הלב, לירידה ברמות קו אנזים Q10 ולהפחתה בייצורו ובייצור אנזימים תוך תאיים התלויים בנוכחותו. נטילה של תוסף קו אנזים Q10 לפני, במהלך ואחרי טיפולים כימותרפיים עשויה לשפר את תופעות הלוואי של התרופה ולהגן על שריר הלב מפני רעילות. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים על מנת לאשש זאת13-15.
סולפניל אוריאה – תסמינים הכוללים רמות נמוכות של קו אנזים Q10, עקה חמצונית ויתר לחץ דם נפוצים אצל אנשים אשר סובלים מסוכרת מסוג 2. כמו כן, נטילת תרופות ממשפחת סולפניל אוריאה כגוןGlibenclamide (Gluben, Glibetic)  ו-Glipizide (Gluco-rite) המשמשות לטיפול בסוכרת מסוג 2 עלולה לגרום לירידה ברמות קו אנזים Q10. לכן, בעת טיפול בתרופות אלו מומלץ ליטול תוסף של קו אנזים Q10 אשר עשוי להעלות רמות של קו אנזים Q10 בדם, לשפר את השליטה ברמות הגלוקוז בדם ולהפחית יתר לחץ דם. יחד עם זאת, חשוב לבצע מעקב וניטור אחר רמות סוכר בדם ולחץ דם16.
 
התוויות נגד לשימוש בקו אנזים Q10:
לא קיימות התוויות נגד לשימוש בקו אנזים Q10 אך מומלץ לנקוט באמצעי זהירות במתן תוסף זה אצל אנשים אשר נוטלים קומדין משום שעלול להפחית את יעילות התרופה וכן אצל אנשים הסובלים מהפרעות בכבד, משום שעלול להעלות רמות של אנזימי כבד.
בנוסף, קיים מחסור במחקרים על תוסף של קו אנזים Q10 בעת הריון והנקה ולכן, גם במצבים אלו מומלץ שלא ליטול תוסף.
מקורות :


 
צום לסירוגין יעיל מאוד למלחמה בהשמנה ובמחלות מטבוליות - מעודד שרפת קלוריות

 

צום מחזורי בעכברים עוזר למטבוליזם ושורף שומן. 

חוקרים ביקשו לבדוק מדוע צום מחזורי מועיל למטבוליזם. לשם כך, הם חשפו קבוצות עכברים ל-16 שבועות של צום מחזורי. העכברים הוזנו במשך יומיים ולאחר מכן היה יום צום. לא נעשה שינוי בקלוריות שנצרכו מעבר לכך. 

4 חודשים לאחר מכן העכברים איבדו יותר ממשקלם בקבוצת הצום, לעומת קבוצת הביקורת, שמדי פעם המשיכה לאכול את אותו נפח המזון. 

הצום המחזורי העלה את שיעור השומן, החום לעומת השומן הלבן בעכברים בקבוצות הצום המחזורי. עכברים אלו אכן נהנו מרמות סוכר ואינסולין יציבות יותר. 

ההשפעה המועילה נצפתה כבר לאחר 6 שבועות של צום מחזורי. 

בניתוח המנגנון שעומד מאחורי התופעה, החוקרים מצאו שצום מחזורי משרה תגובה חיסונית בתאי השומן. נעשים שינויים במסלולי גנים המעורבים במערכת החיסון ובתגובת הגוף לדלקת. תאי מיקרופגים נוגדי דלקת מעוררים וגורמים לתא שומן לשרוף שומן שנאגר או ליפידים על ידי ייצור חום. 

הדבר מתרחש בתקופות של צום מחזורי, מאחר שהוא מביא לעלייה ברמת vascular growth factor (VEGF), שעוזר לבניית כלי דם ומפעיל מיקרופגים נוגדי דלקת. 

ל- קרניטין 500

L-Carnitine 500

ל-קרניטין היא חומצה אמינית שיש לה תפקיד מרכזי בהעברת חומצות שומן ארוכות שרשרת למיטוכונדריה שהינה ”תחנת הכוח" של התא המייצרת אנרגיה לגוף.

המיטוכונדריה משתמשת בחומצות השומן ארוכות השרשרת ליצירת אנרגיה, דבר המאפשר הפיכת שומן לאנרגיה זמינה לאיברי גוף חשובים כמו הלב.

ל-קרניטין מתאימה לאנשים העוסקים בפעילות הגופנית, לשיפור הביצועים הספורטיביים ולהתאוששות מהירה לאחר האימון*.

טבלית אחת ביום, על קיבה ריקה. 3 טבליות, שעה לפני אימון.

 

ג'ארו דופילוס


l- arginin solgar , מניעת מצבי אין-אונות וחוסר פוריות בגברים.