5/4/2020 
  מרכז מחקר אנדוקריני, מרכז רפואי לין בחיפה –פרופ' צופיה איש שלום   ביה"ס למדעי התזונה, האוניברסיטה העברית בירושלים –פרופ' אהרון טרואן  Bess Dawson Hughes פרופ' בס דוסון היוז USDA Human Nutrition Research Center on Aging at Tufts University, Boston USA  
 
 COVID-19 - להפחתת הסיכון לדלקות אקוטיות בדרכי הנשימה במהלך מגיפת ה Dתיסוף ויטמין 
 
COVID -על רקע מגפת ה -, המאופיינת בזיהומים חמורים בדרכי נשימה, יש חשיבות ליישום מידי של 19 התערבויות לא-פרמקולוגיות שיכולות להקטין את הסיכון למחלה. מצב תזונתי עם רמות נאותות של נוטריאנטים ספציפיים משמש תפקיד חיוני בפעילות מערכת החיסון ובהפחתת הסיכון למחלות זיהומיות. 
( קשור בסיכון לדלקת בדרכי הנשימה D מחקרי תצפית מצביעים על כך שמחסור בוויטמין Acute  עלול לגרום לפגיעה בייצור נוגדנים ופעילות הפגוציטים D]. מחסור בוויטמין 2 ,1[ Respiratory Infection)  .]3 וכך לפגוע ביכולת להילחם בפתוגניים נשימתיים [
יש ראיות לכך שוויטמין די משפיע על התמודדות תאי האפיתל בדרכי הנשימה  עם זיהומים נגיפיים. תאי  ,אי לכך ישנה CYP24A1 ורמות נמוכות של CYP27B1אפיתל ריאה מבטאים רמות בסיסיות גבוהות של , תאים אלה מגדילים את D]. כאשר מטפלים בוויטמין 4 לצורתו הפעילה [ D המרה גבוהה יותר של ויטמין recepto -co-TLR -רמות קולטן ה r   בתאי אפיתל של דרכי הנשימה, D . טיפול בוויטמין cathelicidin -ו CD14 IkB עושה השרייה של NF , שהוא מעכב α ]. דלקת הינה 5[ -  ,וכתוצאה מכך ישנה ירידה בביטוי כני דלקת kB COVID המרכיב הבולט בביטוי חמור חולי של -19. 
 מחקרים קליניים מבוקרים אקראיים 25- משתתפים ב 10,933 מטה-אנליזה חשובה שביצעה ניתוח פרטני של 0 מדינות, בטווח רחב של גילאים מ 15 -ב ] מצאה כי:6 - שנים, [ 95
 היה יעיל והביא להפחתת סיכון לפתח דלקת בדרכי D) בניתוח של כלל המשתתפים, תיסוף בוויטמין 1 0.81 [ 0.88 (יחס הסיכויים 12% - ב Acute Upper Respiratory Infection הנשימה העליונות -0.96.)]  
 ) כאשר התיסוף נלקח מדי יום או שבועי, התוספים היו יעילים מעט יותר, והפחיתו את הסיכון לפתח דלקת 2 0.72 [ 0.81 (יחס הסיכויים 19% בדרכי הנשימה העליונות בשיעור של -0.91.)] 
25 - בסרום מנוכה מ 25(OH)D, שהוגדר כרמת D )בקרב אנשים עם מחסור בוויטמין 3 , תיסוף יומי nmol/L 0.17 [ 0.30 ,(יחס הסיכויים 70% או שבועי הפחית את הסיכון  בירידה מאד משמעותית של -0.53 .)] 
  לא היה יעיל. D) מינון בולוס של ויטמין 4
  ליום. IU 2000 עד 1000 ) מרבית הניסויים שנכללו במטה אנליזה השתמשו במינון של 5
 ) לא זוהו חששות בטיחות. 6
7 היא בעיה ארוכת שנים בבריאות הציבור [ D ברחבי העולם, שכיחות מחסור ואי-ספיקה  של וויטמין -8 .] המחסור  נפוץ במיוחד בקרב זקנים ואוכלוסיות אחרות הסובלות ממחלות רקע שעשויות להציב אותם בסיכון ]. יתר על כן, במהלך המגיפה, הגבלות יציאה מהבית תפחית את החשיפה לשמש 9גבוה לתמותה מהמחלה [ COVID . במגפה הנוכחית של D וצפויה להוביל לירידה ברמות הוויטמין  D -, לא ריאלי למדוד רמות ויטמין 19 בסרום כדי לקבוע במדויק מי באוכלוסייה לוקה בחסר, ולכן צפוי לתועלת הגדולה ביותר מהתיסוף. במקום ], יש להמליץ בדחיפות על תיסוף של האוכלוסייה 6 זאת, על סמך העדויות הטובות ביותר הזמינות כיום [ 1000 הרחבה במינונים של / ליום. רמה זו של תוסף היא מתחת לגבול העליון הנחשב לבטוח על ידי IU -2000 מכון הרפואה האמריקאי (  ליום. יש להימנע ממינון בולוס. IU 4000 , IOM).
רפרנסים 
1. Jolliffe, D.A., C.J. Griffiths, and A.R. Martineau, Vitamin D in the prevention of acute respiratory infection: systematic review of clinical studies. J Steroid Biochem Mol Biol, 2013. 136: p. 321-9. 2. Kim, H.J., et al., Relationship between serum vitamin D concentrations and clinical outcome of community-acquired pneumonia. Int J Tuberc Lung Dis, 2015. 19(6): p. 729-34. 3. Charan, J., et al., Vitamin D for prevention of respiratory tract infections: A systematic review and meta-analysis. J Pharmacol Pharmacother, 2012. 3(4): p. 300-3.  4. Hansdottir S, Monick MM, Hinde SL, Lovan N, Look DC, Hunninghake GW. Respiratory epithelial cells convert inactive vitamin D to its active form: potential effects on host defense. J Immunol. 2008;181:7090–9.  5. Hansdottir S, Monick MM, Lovan N, Powers L, Gerke A, Hunnighakw GW. Vitamin D decreases respiratory syncytial virus induction of NF-kB chemokines and cytokines in airway epithelium while maintaining the antiviral state. J Immunol. 2010;184:965–74.  6. Martineau, A.R., et al., Vitamin D supplementation to prevent acute respiratory tract infections: systematic review and meta-analysis of individual participant data. BMJ, 2017. 356: p. i6583. 7. Hilger, J., et al., A systematic review of vitamin D status in populations worldwide. Br J Nutr, 2014. 111(1): p. 23-45. 8. Holick, M.F., The vitamin D deficiency pandemic: Approaches for diagnosis, treatment and prevention. Rev Endocr Metab Disord, 2017. 18(2): p. 153-165. 9. Kühn, J., P. Trotz, and G.I. Stangl, Prevalence of vitamin D insufficiency and evidence for disease prevention in the older population. Z Gerontol Geriatr, 2018. 51(5): p. 567-572.